קמט, ב

אור מקיף לע"ס דאבי"ע הנקראות בשם ממכ"ע, ובעוה"ז א"א להתלבש שום הארה מאור א"ס ב"ה כ"א ע"י ע"ס הנ"ל, ור"ל דלכן ההמשכה שע"י המצות כיון שהיא בחי' מקיף ונקרא סוכ"ע א"א שיומשך מזה בעוה"ז. ובמ"א פי' העוה"ז שרשו ממ' והיא מקבלת מז"א, ועוה"ב היא בינה שבה התגלות עת"י וזהו שכר מצות, לכן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כי בעוה"ז ששרשו ממ' א"א שיאיר בחי' עת"י שהוא שכר מצוה כ"א מבחי' ז"א, ובעוה"ב יאיר אור עת"י כמ"ש ע"פ מארז"ל סוף פ"ג דפסחים ע"פ ביום ההוא יהיה הוי' אחד כו'. וזהו ותשחק לשון שחוק ותענוג הוא ליום אחרון דוקא. ועיין כיוצא בזה במד"ר פ' אחרי פ"כ בענין ישמח ישראל בעושיו, ישמח ה' במעשיו שמח אינו אומר אלא ישמח לעתיד לבוא והיינו ג"כ פי' ותשחק ליום אחרון.

עו"ש במד"ר לעיל מיניה ע"פ הדוברות על צדיק עתק. ויעתק משם ההרה. ע"ש בידי משה שהכריח דפי' ויעתק הוא לשון תפלה, וזהו עדמ"ש בלק"ת ס"פ חקת בהביאור ע"פ באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון דהתפלה שנקרא צלותא הוא לשון הטייה. וזהו ג"כ פי' וענין עתיק כו' ע"ש. עו"ש במד"ר ד"א ויביאו את המשכן אל משה הה"ד בעטרה שעטרה לו אמו. פי' במלך שלמה הוא ת"ת שהשלום שלו שמחבר חו"ג והעטרה היא הכתר הנמשך לו מבינה הנקרא אימא עלאה וע' מזה בלק"ת בשה"ש סד"ה צאינה וראינה. וכאן במד"ר מפרש שהעטרה זהו המשכן. והענין כמ"ש בלק"ת בד"ה אלה פקודי המשכן הוא יחוד זו"נ משכן העדות הוא יחוד אבא ואמא, ומפרש העדות לשון בעדי עדיים שהוא עטרה וכתר כי ביחוד אבא ואמא נמשך האור מהכתר. וכמ"ש ג"כ בהביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בני ישראל. וזהו מ"ש המד"ר כאן דבעטרה שעטרה לו אמו זהו המשכן היינו בחי' משכן העדות. ולפ"ז פירש ויביאו את המשכן אל משה היינו הבאה והמשכה מלמעלה למטה בחי' בעטרה בעטרה לו אמו שנש"י ממשיכים הכתר לז"א שהוא משה מבחי' אימא עילאה ומלמעלה מעלה, והיינו כי משכן זה הוא משכן העדות. לכן המשכה זה ויביאו היינו מלמעלה למטה. משא"כ לפי' הראשון דפי' ויביאו את המשכן זהו ענין לרקמות תובל למלך, היינו מלמטה למעלה שמעלים את המ' הנק' משכן לחברו לז"א דאצילות וכו'. ביום חתונתו י"ל קדושין מ"ש ביום חתונתו על הים היינו ע"י ביזת הים זה היה כסף הקדושין ועיין רש"י בשה"ש ע"פ תורי זהב נעשה לך שגדולה היה ביזת הים מביזת מצרים, והוא מבואר בשה"ש רבה, וע' בספר המקנה בהפיתחא למס' קדושין הביא מדרש שהקדושין היה ביזת מצרים וביזת הים וביום שמחת לבו זהו שמחת נשואין.

אוה"ת פקודי ע' ב'רלט

[zman_begin]אחשורוש [zman_end]

וזהו פי' אחש לשון מהירות כמו מהרה חושה על תעמוד בשמו"א (סי' כ' ל"ז) לעזרתי חושה (תילים כ"ב כ') כי גז חיש ונעופה (תילים צ' יו"ד) והיינו כי גלו לעילם שכינה עמהם וכמ"ש ושמתי כסאי בעילם ולכך נאמר לשון מהירות דהיינו ענין אחש לבא בבחי דילוג ומהירות גדולה כו' וכמ"כ לענין בחי' העלאת הניצוצים מן הגלות ג"כ בבחי' מהירות גדולה וכנ"ל בפי' זכו אחישנה ועד"ז ג"כ פי' וחש עתידות למו. ופי' ורוש לשון מרירות כמו ענבימו ענבי רוש פ' האזינו (ל"ב) פרש"י עשב מר וכן שרש פרה ראש ולענה בפ' נצבים פרש"י שרש מגדל עשב מר והיינו מרירות השעבוד ונאמר עמו אנכי בצרה א"כ נתלבש מבחי' אחש בבחי' ורוש וגם פי' ורוש לשון עניות ולרש אין כל בשמו"ב (סי' י"ב)