קלו, א

הישר בעיני ה'. ועי"ז לא אעשה כלה. וכמו ע"י קרבן ריח הניחוח דנח נתהפך הענין דכי יצר לב האדם רע מחובה לזכות. כמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה. ולמטה בגשמיות זהו ענין השוחד יעור עיני חכמים. שאין רואה עליו חוב. אך למעלה אין שייך כן ח"ו אלא הענין שממשיך מבחי' ורב חסד אשר שם נאמר לא הביט און ביעקב כו'. וזהו אני הוי' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם שע"י שממשיכים גלוי אור א"ס הסוכ"ע בחי' אני הוי' לא שניתי ועי"ז לא כליתם כו'. וע' זח"א ר"פ בראשית ד"ג ע"א שלא נברא העולם בכ"ף דהא בך כלייה. כלה ונחרצה.

ופי' בז"ה שזהו ענין ולכל תכלית הוא חוקר. אך מה ששייך זה לכ"ף פי' הרח"ו שם כי כ"ף הוא כתר וידעת מ"ש כבר כד דאין עלת העלות אתמר ואין מידי מציל ולכן כתר אותיות כרת, וצ"ל כשהפגם כ"כ שאפי' ע"פ רח"ר דכתר מתחייב שוב אין מידי מציל כו'.

[kitzur_begin] קיצור. ענין יוצא ממקומו ממדה"ד למדה"ר. ע"י בריח התיכון. והי' מעשה הצדקה שלום. משא"כ אבירי לב הרחוקים מצדקה. וזהו הכצעקתה כו' כלה כו' על שהם מכלין שדותיהם כלה ונחרצה. אבל ע"י לא תכלה פאת. ואותך לא אעשה כלה:[kitzur_end]

ו והנה באדר"ן פל"ד עשרה ירדות ירדה שכינה כו' ארדה נא ואראה כו' עד והעשירית ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים. הנה יש ירידה לטב וירידה לביש כמש"ל אות ד'. ובשמן כתיב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן כו' שיורד ע"פ מדותיו. פי' שמן הוא בחי' ההמשכה שע"י המצות שנק' כשמן הטוב על הראש כמ"ש בלק"ת פ' בהעלותך בד"ה מנורת זהב. והכלי לזה הוא נר ה' נשמת אדם. ושמן זה נמשך על הראש בחי' גלגלתא כו'. והוא יורד ע"פ מדותיו דוקא. ופי' בלק"ת שם בד"ה בהעלותך שהכוונה שיורד ע"פ מדותיו העליונים של הקב"ה ואינו משתנה ומתעבה כו' היינו גם כשיורד ונמשך למטה עכ"ז הוא כמו שהוא למעלה שאין התחתון מסתיר עליו וכו'. ולכן זהו ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים שמהם נמשך בחי' כשמן כו' שיורד ע"פ מדותיו והיינו נש"י שנק' זית רענן יפה פרי תואר כמ"ש ברבות ר"פ תצוה. וזהו ענין ריח ניחוח להוי' ניחוח לשון ירידה והיינו שיורד ע"פ מדותיו וכמ"ש בפ' תשא גבי י"ג מדה"ר וירד ה' בענן כו' ויקרא הוי' הוי' אל רחום כו' שירידה זו להיות גלוי מדה"ר ממש למטה. וזהו ענין ק"ש הוי' אלקינו הוי' אחד המאריך באחד שממשיך גלוי דא"א ממש בז"א ולכן מאריכין לו ימיו כו' והיינו ע"ד ביום ההוא יהי' הוי' אחד שאז יהי' גלוי ורב חסד וכמ"ש בגמ' ספ"ג דפסחים, אבל לע"ל כולו הטוב והמטיב, וכך גם עכשיו ממשיך באחד אור א"א ועי"ז מתייחדים חו"ג להיות הגבורות מתמתקים בחסדים ע"ד לעשות הישר בעיני ה'. ואזי עיני ה' אל צדיקים: