פו, ב

[kitzur_begin]ואל אישך תשוקתך, כאיל תערוג על אפיקי מים, לבו דואג בקרבו. [kitzur_end]

ה ומה שבחינה זו היא בגלות דוקא, הלא לכאורה מאחר שזהו ממה שא"א להשיג בחי' א"ס ב"ה א"כ מה ענין לזה לזמן הגלות דוקא, אך כי הבהמ"ק נק' המשכה ממקור מים חיים, ואז היה מאיר יחוד העליון, ומזה היה נמשך הגילוי בנשמות כמ"ש שלש פעמים בשנה יראה כו' וכתיב ושאבתם מים בששון דהיינו שהיו שואבים בחי' מים הנ"ל ושפע המ"ד, שמזה היה נמשך רוח הקדש ונבואה, אשר הנבואה היא השגת המהות כמ"ש ואראה את ה', ולא השגת המציאות לבד, וכמ"ש באג"ה סי' י"ט בד"ה עוטה אור כשלמה, ועמ"ש בד"ה אם בחקתי בפי' כי לא יראני האדם וחי כו', עכ"פ היה איזה ראיה והשגה המהות מבחי' אצי' דרך התלבשות בריאה יצירה כו' משא"כ עכשיו אין עוד נביא בבחי' ראייה והשגת המהות כו', והיינו מפני שכמ"כ למעלה במקור נש"י הוא בחי' ונהר יחרב ויבש, וזהו ענין שארה כסותה ועונתה, שארה השפעת המזון בחי' ואתה מחיה את כולם, המחדש בכל יום מע"ב, כסותה בחי' אור מקיף, אך עונתה זהו ענין המשכת וגלוי האור בבחי' השגת המהות, והיינו כמו הטפה שנמשכה מהמוח, וכך ענין המוחין למעלה חב"ד שבהם מאיר הגלוי ממהות אור א"ס ב"ה היינו מבחי' הקו וחוט, ולא השגת המציאות לבד, ומבחי' זו נמשך הגילוי בכנס"י וזהו ענין אפיקי מים וכנ"ל, וע"כ בגלות שהוא ונהר יחרב ויבש היא חולת אהבה. וזהו הנק' ואשה כי תהיה זבה כו' כנזכר בזהר וברבות פ' מצורע. ועמ"ש בסידור בד"ה ששת ימים תאכל מצות דרוש הראשון ההפרש בין ידיעת המציאות ובין השגת המהות ושזהו ענין אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ, ועמ"ש בפי' ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות כו' שהשתחוואה לבד שהיא הביטול בפנימיות עוד זאת שהיא ג"כ המשכה מהמוח כו' וזהו ענין הכריעה במודים להמשיך הטפה מהמוח בבחי' ירכין כו', וז"ש במד"ר פ' וירא פנו הכל בזכות השתחויה, ומזה יובן מ"ש יבא כל בשר להשתחוות לפני פי' כל בשר ע' זח"ב תרומה קנ"ה, וע"י ההשתחוואה ימשיכו מבחי' הפנימיות וזהו לפני ה', משא"כ עכשיו שאין בהמ"ק קיים ואין אנו יכולים כו' ולהשתחוות, ומזה נמשך החולת אהבה כו', גם לפמש"ל ענין החולת אהבה נמשך מבחי' מי ברא אלה, והיו"ט נק' אלה מועדי הוי', אלה דוקא א"כ בהם מאיר בחי' מי בגלוי בבחי' אלה ולכן הם מועדים לשמחה, וזהו בנהר יעברו ברגל כו' שם נשמחה בו, ולכן בחורבן בהמ"ק נאמר על אלה אני בוכיה כו' וכתיב על זה דוה לבנו, פי' זה הוא גלוי אור א"ס כמו בקי"ס נאמר זה אלי, ובחי' זה היה מאיר לבחי' עם זו בבהמ"ק וז"ס הייחוד, ובחורבן בהמ"ק נאמר על זה דוה לבנו, וזהו ענין והדוה בנדתה. ועוד יובן זה דאיתא במא"א ח' ל"ה חולה גימט' מ"ט שחסר שער החמישים, כי שער החמישים מחבר חו"ב אין ויש כו', ועל בחי' זו נאמר למשה כי לא יראני האדם וחי, והנה כשמנו יובלות יובל הוא שער החמשים וזהו ענין ועל יובל ישלח שרשיו היה מאיר בחי' זו בכנ"י משא"כ עכשיו וזהו ענין חולת אהבה כו', ועמ"ש מענין שער החמשים בלק"ת גבי שבועות בביאור ע"פ וספרתם לכם, שבחי' זו זהו ענין הכתר המחבר המאציל א"ס ב"ה עם הנאצלים כו' ומזה יובן דכשאין מאיר ומתגלה בחי' זו, מזה נמשך החולת אהבה כו', גם כי שער החמישים מאיר אחר ספירות מ"ט ימי העומר שהם כענין ספירות ז' נקיים ואז נטהרה לאישה, ולכן עכשיו בגלות שאין מאיר בחי' זו נק' חולה שחסר שער החמישים, שבו הטהרה והיחוד כו'.

[kitzur_begin] קיצור ענין בהמ"ק נק' המשכה ממקור מים חיים, ומזה נמשך בנשמות ושאבתם מים נבואה ורוה"ק, שלש פעמים בשנה יראה, וענין עונתה, משא"כ עכשיו, גם ענין חולה נמשך מחסרון שער החמשים.[kitzur_end]