עב, ב

ושפחה כי תירש גבירתה עכ"ל, דהיינו שהי' רוצים להגביר מל' דק"נ הנק' לבינה במקום מל' דאצי' הנק' אבן, ומזה יובן תוספת באור לענין לבנת הספיר כי ע"י תומ"צ מבררים מל' דק"נ שיתברר הטוב מהרע ויוכלל במל' דאצילות ובפרט ע"י התשובה שמהפכים חושך לאור והרע נהפך לטוב וכמ"ש בת"א פ' וישלח סד"ה ויאבק איש בפי' שהעלו אבק עד כסה"כ, שאבק הוא מל' דק"נ וכשנתברר נכלל בכסה"כ מל' דאצילות, וכסה"כ זהו ענין ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, היינו לבנת ל' לבינה שנתהפך מסט"א ליכלל בקדושה וזהו בן הבא ממקום אחר כנ"ל ולכן זהו היכל של יוסף דווקא וזהו ותחת רגליו היינו בחי' יסוד שנקרא תחת רגליו שהוא בין נו"ה וכמ"ש בזהר בראשית שם דמ"ה ע"א יוסף עמודא דעלמא נטיל היכלא דספיר רוחא דאקרי לבנת הספיר ואע"ג דכתיב ותחת רגליו, בגין יקרא דמלכא והכי הוא ודאי (נ' ע"ד סוד ה' ליריאיו יסוד י' סוד וכן פי' במק"מ שם) ואפ"ל כי הנה ענין מהלכים בין העומדים שכשנש"י נתלבשו בגוף נק' מהלכים וההילוך ע"י הרגל והעיקר ע"י היסוד כמ"ש במא"א אות ה' סעיף יוד, וזהו ותחת רגליו דווקא הם הנשמות ברא כרעא דאבוהו כמעשה לבנת הספיר כו'.

ו זהר שם דמ"ב ע"א וכעצם השמים לטוהר, הכא איהו האי רוחא דאקרי הוד וכו' ואיהו עצם דלא אשתני לעלמין, י"ל ש' מ"ה שמאיר בו הארה שמבחינת ש' הוי' אני הוי' לא שניתי, ולכן נק' עצם דלא אשתני, ובפרדס בעה"כ ערך עצם השמים כ' וז"ל בר"מ^* פי' הרשב"י ע"ה כי המלכות נקרא עצם השמים מטעם שהיא נוטלת מן התפארת הנק' שמים והיינו עצם משמים (וע' בת"א ס"פ לך בד"ה בעצם היום הזה נמול אברהם כו', ולהעיר מענין עצמות וכלים בפרדס שע"ד) ורבי משה פי' כי נצח והוד נקראים עצם השמים ע"ש העצמה הבא להם משמים עד שהם נותנים עצם לכל עצם תחתיהם עכ"ל, ובערך לבנת הספיר כ' בזולת היותו היכל כאשר יתבאר בשער היכלות בפרק ראשון עוד המל' נקראת כמעשה לבנת הספיר ולא לבנת הספיר עצמו כן פי' בתקונים (ועמ"ש מזה לעיל בשם הבחיי ס"פ משפטים בפי' כמעשה).

ז ועיין עוד מענין היכל לבנת הספיר ועצם השמים בזח"ב פקודי דרמ"ה ע"א רמ"ו ב', זח"ג פנחס דרכ"ז ריש ע"א ותרין גוונין רשימין בטלית חד חוור וחד תכלת ועל תרין גוונין אלין כתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, לבנת לובן דספיר דאיהו כלול בתרין גוונין, רחמין ודינא חוור ואוכם.

שם דרנ"ה ריש ע"ב וכל הנשבע כאלו נשבע במלך עצמו, עצמו דא אימא עילאה דאיהי עצם השמים לטוהר, מסטרא דחסד עצם מעצמי, ובשר מבשרי מסטרא דגבורה דאיהו מלכות. ולפ"ז יש לפרש, דכמעשה לבנת הספיר זהו מל' שכינתא תתאה שהוא ענין ביטול היש לאין בחי' בשכמל"ו כו', ואח"כ וכעצם השמים בינה שכינתא עילאה ביטול אמיתי למס"נ באחד יחודא עילאה כמ"ש בלקו"ת בד"ה שיר השירים, ולכן זהו מסטרא דחסד וזהו מסטרא דגבורה כדפי' בד"ה צאינה וראינה בענין שאו ידיכם קדש.

ח בספר הבהיר הובא בהשמטות זח"ג סי' ה' מ"ט אנו מטילין תכלת בציצית וכו' עד ארץ וכו', וכנגדה תכלת כו' דומה לכסה"כ שנאמר ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנ"ה וכעצם השמים לטוהר וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא עכ"ל.

ת"ז ע"ב א'. רבות קצ"א ד', קצ"ב א' רס"ט א', ח"מ ך"ו א"ב. עמה"מ ך"ב ג' מ"ז ג' נ"ה ג' (או^* צ"ה ג') קכ"ח ג' קס"ט ד' קע"ב ב'.

ט רבות ס"פ אחרי פכ"ג קצא"ד, הרואה חמה בתקופתה לבנה בכדורה וכו' אמר ברוך עושה מעשה בראשית כו' דרש רבי לוי בר סיסי בנהרדעא