נו, א

[kitzur_begin] (קיצור. ענין וראו מי ברא אלה ע"ד אלה תולדות השמים וכל מי שיש לו תולדות נברא ואינו בורא. ועוי"ל ע"ד יש אחד ואין שני גם בן ואח. וקשה הכתיב מה שמו ומה שם בנו, אלא כי יש ממכ"ע וסוכ"ע ב' שמות הוי', ונש"י שרשן מחכמה ממכ"ע, וזהו שנק' בנים לאביהם שבשמים ח"ע אבל סוכ"ע כי לא אדם הוא, אין שם דו"נ וממילא לא בן ולא אח. וזהו כל מי שיש לו תולדות היינו ע"ס דאצילות הוא נברא כי והחכמה מאין תמצא, בורא קדושים ישתבח שמך. ולכן תכלית ירידת הנשמות בגוף שע"י המצוות מתעלים בבחי' סוכ"ע אנכי מצוך כו'): וכה"ג^* מצאתי^* אח"כ בכת"י מו"ח ז"ל מ"ש בחורף תקס"ג מאדמ"ו ז"ל אשר למעלה מאצילות לא שייך שום זווג כו' כי הוא יחיד כו' ועוד כי הזווג זהו השפעה מעצמיות כעין עילה ועלול ובא"ס ב"ה חלילה לומר כן. וגם מבחי' כתר נמשך רק דרך שערות לבד שזה עד"מ אינו נוגע לעצמיות כלל.[kitzur_end]

ג ועתה צ"ל מהו ענין מי ברא אלה, היינו בענין אלה תולדות השמים וכמ"כ י"ל אח"כ בחי' אלה שמות בנ"י ובבחי' אלה העדות והחוקים כו' הנה פי' מי הוא בחי' אין מה שאינו מושג, הוא ברא אלה, אלה היינו מה שמושג ונראה והוא היש הנברא, שהיש מתהוה מבחי' אין מה שאינו מושג, וזהו מי ברא אלה. וא"כ פי' מי ברא אלה, זהו עצמי ענין שהבריאה היא יש מאין, וצ"ל מפני מה נקרא יש מאין והלא ממך הכל כתיב, אך הענין כי הנה יש סדר השתלשלות מעילה מעלול זהו נק' יש מיש שיש להעלות ערך ויחס עם העילה, אבל הנבראים לגבי הבורא ית' אין ערוך כלל ואינם מתהוים בסדר ההשתלשלות כ"א בדילוג הערך כו' ע"כ נק' יש מאין. ועמ"ש מזה בד"ה ואתחנן אל הוי' גבי ובטובו מחדש כו' מחדש ממש דבר חדש, משא"כ הוצאת יש מיש אינו כלל התחדשות כ"א גלוי ההעלם.

ולבאר ^* הדברים יש להעתיק הדרוש המבואר במ"א^* וז"ל הנה תכלית העבודה שעתה הוא הכל להמשיך מן ההעלם לגלוי כו' (כנז' במ"א ע"ש) ולכך צריך להיות ההתבוננות מגדולתו ית', מדברים נמוכים שלמטה דוקא, פי' שהוא ההתבוננות איך שמהוה מאין ליש גשמי ממש. (שהם עולמות שהם יש ממש ומתהוי' מאין כמשי"ת) שבזה ההתבוננות נמצא גדולתו ית' יותר מן ההתבוננות מעולמות עליונים הגבוהים (שהוא עולם האצילות כו') שאף שההתפעלות הלב היא יותר לכאורה מההתבוננות בעולמות עליונים וגבוהים כו'. אך באמת ניכר שבחו וגדולתו ית' בזה הבריאה מאין ליש גשמי ממש יותר מן מעלת עולמות הנאצלים כו', כי כל העולמות העליונים הם נתהוו הכל בבחי' סדר השתלשלות עלה ועלול, ואין זה נק' בחי' התחדשות מאין ליש ממש, שהרי אין זה דבר מחודש כלל, שאף קודם שנתהוה העלול, היה בהעילה תחלה בהעלם בבחי' ביטול, ורק אח"כ יצא מההעלם לגילוי כו' כמו כשנאצל חכמה מכתר, הרי גם קודם שנאצלה היתה בהעלם בכת"ר שהוא למעלה מן החכמה כי יש בכלל מאתיים מנה, והיתה החכמה בכלל בלמעלה מן החכמה שהוא הכת"ר רק שאז היתה שם בהעלם ובבחי' ביטול כו', ואח"כ כשנאצלה היא, היא יצאתה מההעלם לגילוי, נמצא שזה שנאצלה החכמה מכת"ר הוא אדרבה בחי' ירידה אליו ב"ה (שהחכמה שהי' בכלל בהעלם בכתר נאצלה וירדה להיות בגילוי רק חכמה לבד וד"ל), וגם אין זה דבר מחודש כלל, כי החכמה היתה גם קודם שנאצלה כו' בכת"ר בהעלם כי יש בכלל מאתיים מנה, ורק כשנאצלה שירדה מכתר שהוא למעלה מן החכמה, להיות בחי' חכמה אז היא בגילוי כו'. וגם כולן כשנאצלו הם נאצלו הכל בסדר השתלשלות עילה ועלול, שהוא הכל בחי' ירידה כנ"ל. וגם אין נק' בחי' התחדשות כלל שגם קודם לכן היו בהעלם בהמשפיע כנ"ל שיש