נב, ב
אף לדברי הפילסוף אין להכריח מהזמן על זה תדע דכה"ג מצינו בדברי הפילוסוף עצמו שעשה מופת שא"א שיהיו גשם אין תכלית לו או גשמים רבים אין תכלית להן ואעפ"כ הסכים שבוא זאס"ז יכול להיות בלי תכלית ואע"פ שבאמת המופת ההוא שייך גם על זה כמו שכתב בח"ה שער היחוד פ"ה גבי וכשנחלק כו' מן האישים מימי נח כו' ע"ש אלא שהפילוסוף יחלק ביניהם בסברא דקה וחלושה שאין השכל מקבלה רק מפני שיטעון שעל כרחך הוא כן מהזמן כו' א"כ כ"ש שי"ל כן להפך דמה שע"כ הוא כן בענין הזמן כו' שהוא רוחני ומה שסר חלף והלך לו ואין ממנו רושם כלל, אינו שובר מה שנראה בחוש שבגופות האנשים אי אפשר לומר כן, דה"ל העפר כגוף אחד ארוך שבלתי אפשר שילך אל הקדמות כיון שגם הפילוסוף מודה שכל גוף מחודש. וכמו בענין עוף חול הנ"ל הנולד מזכר ונקבה ופושט צורה ולובש צורה ע"ד הנ"ל, אילו יודה הפילוסוף במציאותו יוכרח להודות שהוא מחודש ולא קדמון במין, דה"ל ממש כשורות האילן הנ"ל שבזה אי אפשר להכחיש, שהרי כולו קיים באיש ממש ופשיטות הצורה בו יודה שאינו גורע כלום. וכיון שבהכרח נולד מאב ואם א"כ כולו מחודש. וכמ"כ באנשים דאף שפושטים צורה ולובשים צורה מאחר שזהו ע"י שנולדים מאב ואם, ועיבור ולידה זה בלי ספק מחודש, א"כ כל השתלשלות גוף הנולד מזכר ונקבה וקיים לפניו חומר כל הגופים שנשתלשלו בו מאב ואם, ע"כ חומר זה דומה לאילן שגובהו אינו מגיע לבלי גוף, וכך השתלשלות גופות אלו שבחומר זה בהכרח הכל מחודש. וכ"ז דלא כספר מנוח הלבבות הנ"ל שדימה שם השתלשלות האנשים לענין הזמן. וגם בספר אוצר נחמד מאמר ה' סי' י"ח פ"א כתב הפך דבריו. רק י"ל עדיין ל"ד לעוף חול הנ"ל שעכ"פ נולד רק פ"א מאב ואם ולכן מה שעברו עליו שינויים בל"ג אין זה גורע לספק על הקדמות כיון שקודם לשינויים הנ"ל נולד מאב ואם. אבל בנד"ז שהשינויים הרבים היינו ג"כ ע"י או"א. א"כ כיון שלשטתם י"ל שעבר כן שינויים בל"ג פעמים וכמו בהזמן, א"כ ממילא מוכרח שאינו מחודש, דהא הם יאמרו שמה שעבר בל"ג אינו מחודש, דבמחודש יודו שא"א שיהי' בל"ג אפילו פעם א' ומה שבקדמות מוכרח שיש כ"פ בל"ג א"כ יש בל"ג שאינו קדמון יאמרו שזה אינו מובן. אבל זה ודאי שגם בל"ג א' אינו מחודש. א"כ לשטתם שאפשר שיעברו על העפר לידת בל"ג מאו"א יאמרו שאינו מחודש. אך נניח להם דאף שנאמר כן זהו אילו היה ודאי שעברו דורות בל"ג. אבל הרי ע"ז אנו דנין דלפחות ספיקא הויא אף לדבריהם, ומהזמן אין ראיה עכ"פ להכריע הספק גם באישי המין. דיש לחלק טובא ביניהם, דבזמן לא נשאר כלל רושם מהחולף מה גם אין בו ממש כלל משא"כ הכא שי"ל דדומה יותר לאילו כל אישי המין קיימים, ולפחות הוי כגוף אחד ארוך שעכ"פ זהו רושם וזכר גם מהיותר ראשון. וא"כ כיון שאין הכרח מהזמן גם לשטתם שיוכל להיות דורות בל"ג, וזה ודאי שכל הדורות היו מחודשים ע"כ כיון שהכל מחודש, ובמחודש א"א שיהי' בל"ג אף פ"א א"כ ממילא נפשוט שהיו רק דורות בגבול (לא דמי למ"ש יהיה המתנועע כו' פעמים אין תכלית כו' דהתם היינו ענין הזמן החולף אין. אבל הכא החולף יש לפנינו הן בפ"ע הן עכ"פ הכל גוף אחד וידוע שהוא מחודש. וכיון שהוא מחודש ממילא יודו ג"כ שלא היה מספר בלי גבול. ויש בפנים אריכות מעט יותר מהצריך).
יד קיצור. הענין הנה אם נצייר שאחד נשאר קיים באיש או בעפר בפ"ע, מכל דורות שחלפו, והרי א"כ הכל מחודש וא"א שילך אל קדמות כהנ"ל אות י"א אזי יודו שא"א ג"כ שהיו דורות בל"ג ושילך אל לא תכלה, דגם לדבריהם הא בהא תליא כנ"ל סוף אות י"ג. וא"כ בכה"ג ודאי אמת שהוא מושכל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.