ג, א

הפלסוף יש לנמנע טבע קיים כמ"ש במ"נ ח"ג פט"ו כמו התקבץ שני הפכים ברגע אחד בנושא אחד. (והש"ט שם כתב כי אי אפשר שיהיה בעל בשר ועצמות שלא יקבל הפסד כו'). וכן אי אפשר שיהיה השם ממציא כמותו כו', א"כ ג"כ כמ"כ לפ"ז י"ל שנמנע הוא שבבעל גבול יתן הש"י כח בלתי בעל גבול היינו שהגלגל שהוא בעל גבול כבר התקיים זמן בלתי מוגבל, הרי לפ"ז נתן בו השי"ת מעין כח שלו שהוא הקיום והחיות זמן בלתי בעל גבול והרי זהו נמנע שימציא הש"י כמותו, והרי לדבריהם נתן בשמים וארץ כח בבע"ג, שזה לא נמצא רק בו לבד. וא"ת הרי זה י"ל אמת שברצון הש"י יתן הנצחיות בעושי רצונו, אך זה שאני, שמ"מ לא יעבור עליהם בפועל זמן בלתי מוגבל לעולם, רק שהזמן קיומם לא יופסק כמשי"ת לקמן ח"ג פרק^* וכיון שעכ"פ בפועל ממש א"א שיעבור עליהם זמן בלתי מוגבל א"כ לא נתן בהם כח בבע"ג בפועל, משא"כ בשמים ובארץ את"ל שהם לא נתחדשו א"כ עבר עליהם זמן בבע"ג בפועל, והם עצמן בע"ג וזהו ממש קבוץ שני הפכיים בנושא אחד וקרוב הדבר לענין הנמנעות יותר ממה שחשוב נמנע אצלם שיכניס הפיל בנקב המחט מבלי שירחיב הנקב או שיקצר את הפיל, וא"כ כ"ש שיכניס בבעל גבול שהוא עד"מ כנקב המחט לגבי בבע"ג ויותר מזה, יכניס בו כח בבע"ג והוא שעבר עליו הקיום והחיות זמן בלתי בעל גבול, זהו נמנע יותר, ועכ"פ סברת רס"ג ישרה ואמיתית יותר כענין ניכרים דברי אמת.

[kitzur_begin] קיצור. ומ"מ סברת רס"ג שמוכרח מזה שהשמים מחודשים לגמרי אמיתית יותר דאילו לדברי ארסטו שהגלגל סובב מעולם ע"י כח השם יתברך, א"כ נתן השם יתברך בבעל גבול כח בלתי בעל גבול ממש היינו שהבעל גבול נתקיים זמן בבע"ג ולא נחלש כחו זמן בבע"ג, א"כ זהו בחי' בלתי בעל גבול ושיהיה זה בבעל גבול אין לך שני הפכים בנושא אחד גדול מזה וכמ"ש הפלסופים שיש לנמנע כזה טבע קיים, ועכ"פ ניכרים מזה דברי אמת שהשמים הם מחודשים.[kitzur_end]

ג בהרמב"ם ^* פ"א מה' יסוה"ת דין ה' והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית בכח שאין לו הפסק שהגלגל סובב תמיד כו'. ודין ז' כתב הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד. ובהפירוש שם דין ה' וז"ל ויתחייב מזה שיהיה הכח המסבבו אין לו הפסק ואפילו על דעת האומר שהעולם חדש ואפשר שיכלה הרי הוא סובב עכ"ל הנה ס"ל דאפילו לפי האמת שהעולם מחודש משי"ב, וגם אפילו יש לעולם קץ וגבול עכ"ז הגלגל סובב בכח שאין לו קץ וסוף, וסוף הלכה זיין כ' המפרש שאילו היה לכח מסבבו קץ לא היה סובב תמיד עכ"ל, י"ל המכוון שהמסבב ע"י כח בעל גבול בהכרח לו שינוח מעט וע' בהרמב"ם תחלת ח"ב בהקדמת השמינית^*. ומדברי בעל העקרים אינו נראה כן, כי כתב במאמר שני רפ"ה וז"ל והמופת הראשון מהם שעשה הרמב"ם בתחלת ח"ב מספר המורה הוא בנוי על מציאות תנועה תדירה נצחית, כמו שיניח הפלסוף, וזה ממה שלא יודה אותו כל בעלי הדת האלקית המאמינים בחדוש ואין החוש יכול להעיד על זה גם כן ולכן לא התעסקנו בהבאת המופת ההוא עכ"ל. מבואר מדבריו דס"ל שזה שמוכרחים אנו לומר שסבוב הגלגל הוא בכח שאין לו קץ, זהו לפי דברי מאמיני הקדמות שהגלגל סובב זמן בלתי בעל תכלית ע"כ שכח המסבבו הוא כח שבלתי בעל גבול, אבל לפי האמת שהעולם מחודש א"כ הגלגל סבב רק זמן מוגבל, י"ל שכח סבובו הוא בכח מוגבל אשר מלובש בו, שהכח הזה אף שהוא מוגבל מספיק להניעו זמן מוגבל, אלא שכיון שכן שהגלגל מחודש א"כ מחדשו הוא הבורא ית', וא"כ עדיין י"ל שמ"מ זהו מופת על מציאות הבורא ית'. דממ"נ אם הגלגל מחודש, אף שלפ"ז כח המניעו הוא