פב, ב

בבי"ע המקבלים מזו"נ יהיה הגילוי כמו באצי' המקבלים מג"ר כח"ב כו', ומזה יומשך השמים החדשים והארץ החדשה שלא יהי' מעלימים ומסתירים אך עתה אין גילוי זה בחיצוניות העולמות כ"א בפנימיות ועמ"ש בזהר תרומה קל"ו ב' בענין השמים מספרים שאומרים בשבת.

[kitzur_begin] קיצור. ענין לשבת לאתיישבא שכל הנקנה ממש וכמו ענין היכל קהק"ד דבריאה שהוא אצילות כי היו לאחדים, גם המגביהי לשבת בבחי' במדבר לא ישב אדם שם, מדבר בחי' שמות כענין וחד חרוב, הכסא אגדל גדולה חסד ויש חסד עולם ויש ורב חסד וזהו ענין גדול הוי' וענין ולגדולתו אין חקר ישת חושך סתרו, וכשז"א מתעלה^* בבחי' ורב חסד, זהו לך הוי' הגדולה וזהו המגביהי לשבת, תלוי ראש ע"ד שאו את ראש לגלגלתם, שיושב על כסא רם ונשא, כמ"ש בזהר ויקהל דף רי"ז סע"א כסא עילאה טמירא גניזא דלא אתגלייא דהיינו בינה, והיינו לפי שאו"א מלבישים לחו"ג דא"א, כנודע מענין ויוציאנו הוי' אלקינו כו' או"א שהלבישו כו', נמצא הם כסא לבחי' הגדולה והגבורה דא"א וזהו אני בינה לי גבורה.[kitzur_end]

ה נהירו על כל בוציני דנהרו כתרין ועטרין כ' המק"מ פי' שהכתר אורו על כל הספירות פנימים ומקיפים, היינו כי הכתר הוא הממוצע המחבר אא"ס באצילות, א"כ הם אינן מקבלים האור רק בו ועל ידו, ועמ"ש מזה באריכות בד"ה שחורה אני ונאוה, המשפילי לראות בשמים ובארץ דנחית בכתרוי, מכתרא לכתרא, מנזרא לנזרא, מנהירו לנהירו, מבוצינא לבוצינא, לאשגחא בעילאין ותתאין, הה"ד ה' משמים השקיף על בני אדם לראות וגו', ופי' הרח"ו כתרא אהיה, נזרא הוי', נהירו צבאות, בוצינא אד', והיינו שהאור מהכתר נמשך דרך כל ע"ס דאבי"ע, ועמ"ש ע"פ ועתה יגדל נא כח אד', וענין שכדי להיות המשפילי לראות הוא ע"י שמתחלה המגביהי לשבת הוא מבואר ממ"ש אדמ"ו נ"ע בביאור ע"פ האגה"ק חגרה בעוז מתניה, שנה"י חדשים נמשכים מהכתר וזהו ענין אל עליון גומל חסדים טובים, כי הנה אין ערוך בי"ע לאצילות כמו שאין ערוך בע"ג לבבע"ג, ולכן כדי שיהיה המשכת השפע מהאצילות לבי"ע זהו ירידה גדולה, וזהו דוקא ע"י המשכה מהכתר, דכמו עד"מ דוקא מי שהוא בר שכל גדול יותר הוא דוקא יכול להוריד השפע גם למטה, ועמ"ש מזה בד"ה לך לך בענין משלי שלמה, כמ"כ כדי להמשיך השפע כ"כ למטה בבי"ע זהו דוקא ע"י הכתר שהוא כותרת ומקיף דקמי' אצילות ועשיה שוין, וזהו המשפילי לראות בשמים ובארץ ששמים וארץ שוין ממש אצלו, והיינו ע"י שמגביהי לשבת בבחי' כתר, ולא כמו רם על כל גוים ה' על השמים כבודו דאדרבה המשפילי לראות בשמים כמו בארץ, שכמו שארץ שהיא גשמיות היא השפלה אצלו כמ"כ רוחניות הנק' שמים ואדרבה במחשבה ארץ קדמה, ע"כ הקדים תחלה ענין המגביהי לשבת, ועי"ז המשפילי לראות בשמים ובארץ לאשגחא בתתאין כמו בעילאין בהשוואה אחת.

[kitzur_begin] קיצור. ענין המשפילי לראות בארץ כמו בשמים בהשוואה אחת והיינו לפי שהוא המגביהי לשבת בבחי' כתר ששם שמים וארץ שוין ממש ואדרבה ארץ קדמה במחשבה:[kitzur_end]

ו^* ברבות ויקרא פ"א הגבהתי זהו השפלתי, ודייק לה ממ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות, והשפלתי זהו הגבהתי, אינו מבואר שם היטב מנלן אלא מבואר ברבות כי תשא ס"פ מ"ה דהיינו ממ"ש המשפילי לראות שע"י שמשפיל א"ע גורם לו הגבהה והוא ענין לראות בשמים ובארץ והיינו מ"ש ויצא שם דוד בכל הארצות כו' יעו"ש, ויש לפרש כי הנה מבואר ממש"ל אות ב' שיש הגבהה למעלה שהיא גריעותא לגבי התחתונים והיינו כשמסתלק האור והפנימית ונשארו הכלים שממה ע"ד כד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כגופא בלא נשמתא, ויש הגבהה שהיא מעלה גדולה ע"ד שנת' אות ג' והוא כשמתעלים גם הכלים דז"א לקבל אור גדול יותר כו', וכ"כ