עב, א

ד זח"א בראשית דף י"ח סע"א ועלמא דאתגלייא איהו עלמא בתראה ואראה את ד' בישעי' רסי' ו' ויראו את אלקי ישראל כו' ודא איהו רזא ותראה היבשה כו', זח"ב ס"פ בשלח דס"ו ע"ב א"ר יוסי מאי דכתיב ויראו את אלקי ישראל וכי מאן יכול למחמי ליה לקב"ה והכתיב כי לא יראני האדם וחי, ויש לעורר על קושייתם זו דהא כבר הקשו כזאת בגמרא פ"ד דיבמות דמ"ט סע"א על מ"ש בישעיה ואראה את ד' ותירצו שראה באספקלריא שאינה מאירה, וא"כ י"ל כמ"כ במש"כ ויראו, ואפ"ל משום כי פי' ויראו קאי ג"כ על משה כמ"ש העקדה כמדומה, ומשה ראה באסה"מ, ומסקנת התירוץ תאנא ויראו את אלקי ישראל דאתגלייא קשת עלייהו בגוונין שפירין נהירין ופי' המק"מ שראו המל' מלובשת במט"ט וכאלו לא ראו רק מלאך מט"ט^*, ולפ"ז אפ"ל שראו בעין הגשמי כי המלאך יוכל להתלבש בלבוש עד שרואין אותו כמו שנראה מכמה כתובים שהרי מנוח ראה את המלאך אף שלא היה נביא, עו"ש לבנת הספיר מ' יסוד, כעצם השמים שעליה נאמר עצם מעצמי, מ"ש פסידא היינו פס ידא דלא כמק"מ.

ס"פ משפטים קכ"ו א' פי' את אלקי ישראל, את היינו המ' ע"ד את הטפל לבשרו כי הנוק' טפילה לדכורא כמ"ש מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום, וזהו את אלקי ישראל מ' ז"א ע"ד זאת קומתך דמתה לתמר כהאי תמר דלא פריש דכר מן נוק' לעלמין כו', וע' זח"ג ויקרא די"ו סע"א בענין כתמר יפרח.

ה זח"א פ' בראשית דמ"א ע"ב היכלא קדמאה כתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכו' אית רוחא דאקרי ספירא כספירו דאבן טבא, ובסה"מ סי' י"א היכל לבנת הספיר אינו רק היסוד לבדו כמ"ש בבראשית יוסף הצדיק נטיל היכלא דספיר רוחא דאקרי לבנת הספיר וכו' ויסוד מכריע בין נו"ה ע"כ נקרא לבנת בחינת ההוד, וספיר בחי' הנצח, גם כי היסוד לעולם הוא כלול מזכר ונקבה כנזכר בזהר פ' לך לך דפ"ב מה תמר לא סליק אלא דכר ונוקבא אוף הכי צדיק והנקבה שבו הוא בחי' העטרה שבראש היסוד כו' ולסיבה זו נק' לבנת הספיר, לבנת כנגד העטרה, ספיר כנגד יסוד עכ"ל בקצרה מהע"ח, וע' בפע"ח בכוונת אתרוג פי' ג"כ שהוא העטרה שבראש היסוד, עו"ש בסה"מ הביא בשם הרח"ו שקצת חכמי דורו סברו אשר לבנת הספיר הוא כללות יסוד המ', ולפענ"ד זהו דעת הפרדס שער כ"ד פ"א ומה שדחה הרח"ו דבריו מפני מ"ש יוסף הצדיק נטיל האי היכלא, הנה אם באנו לתרץ דעת החכמים הנ"ל והפרדס יש ליישב בטוב עפמ"ש אדמו' נ"ע בענין יוסף שנק' כן ע"ש יוסף ה' לי בן אחר, דהיינו מה שנתברר בו ועל ידו מסטרא אחרא, שנהפך הרע לטוב, ודוגמת מ"ש ברבות בראשית פכ"ג ע"פ כי שת ה' לי זרע אחר תחת הבל, דהיינו מלך המשיח שנק' זרע אחר ע"ש שבא ממקום אחר היינו מרות המואביה, וכ' בעה"ק ח"ד ס"פ י"ד שזהו ענין מה שהרע נהפך לטוב ואזי הוא טוב מאד וזהו ממש ענין לבנת הספיר, כי לבנת ענין לבינה שהוא האבן שנעשה בידי אדם היינו בירור אותיות שנפלו בשבה"כ משם ב"ן וזהו ותהי להם הלבנה לאבן, ומתבררים כ"כ עד שנעשו כמו הספיר, וזהו דווקא ע"י יוסף שבו וע"י נעשה בירור זה כי היסוד ממשיך מ"ד דמ"ה לברר בירור דבן כמ"ש בת"א סד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים, ע"כ נטיל הוא היכל לבנת הספיר וזהו ענין בן פורת יוסף פורת אותיות תופר שתופר ומחבר לבנת עם הספיר להיות אחד ממש, וזהו ג"כ ענין וספרתם לכם, כי עומר שעורים בירור ב"ן ע"ד לבנת, וספרתם לכם שיהיה לבנת הספיר.

והנה בפרדס בעה"כ ערך לבינה כ' וז"ל לבינה היא סטרא דמסאבותא וזהו זקף לבינה כו' וזהו והלבינה היה להם לאבן פי' הי' מניחים לבינה במקום אבן בוחן