נה, ב

וממלא הוא בכל עולם לפי ערכו בשמי השמים גילוי בחי' עליונה יותר מבשמים, וכן בשמים יש גילוי בחינה יותר עליונה מבארץ כמו שנראה בחוש, ובחי' סוכ"ע הוא אור וחיות אלקי שאינו מתלבש תוך עלמין ממש ואין פי' סובב עולה וסובב מלמעלה אלא שהוא ג"כ תוך עלמין אלא שאינו מתלבש בהם וכמ"ש הלא את השמים ואת הארץ אני מלא אני דוקא שאין בחיות ההוא בחי' התחלקות כלל אני ראשון ואני אחרון קדמון לכל הקדומים כו', משא"כ בחי' ממכ"ע הוא בבחי' גבול מהלך ת"ק שנה כו' רגלי החיות כו'. והנה ב' בחי' אלו הן ג"כ ב' שמות הוי' הוי' שבפסוק ויקרא הוי' הוי' אל רחום כו' כמשנ"ת בתו"א פ' בשלח בד"ה וירא ישראל. והנה שרש נש"י אף שעלו במחשבה וא"כ הם למעלה מהמלאכים וכל צבא השמים שנמשכו ע"י הדבור מ"מ שרשן ג"כ משם הוי' הממכ"ע, והיינו ששרשן מבחי' חכמה עילאה, וחכמה היא הנק' מחשבה וכמ"ש מזה בד"ה את שבתותי תשמרו ובד"ה כי כארץ תוציא צמחה ובד"ה שבת שבתון, אשר זאת היא תכלית ירידתם בגוף שע"י אתכפיא ואתהפכא, ובירור נה"ב עי"ז דוקא יתעלו בבחי' סוכ"ע, אבל שרשן מבחי' ממכ"ע. ועיין עוד מזה בתו"א ע"פ יביאו לבוש מל'. והנה מצד בחי' ממכ"ע שהוא בחי' ציור אדם שייך לומר שנש"י הם בחי' בנים למקום. וכמו שהבן הוא טפה הנמשך ממוח האב ממש כך ממש הנר"נ של כל ישראל נמשך מחכמתו ית' כמ"ש בתניא ח"א פ"ב, והמלאכים הן רק מהארה לבד הנמשך מחכמה כמו הארת השכל ע"י הדבור אבל הנשמות נמשכו מעצמיות חכמה עילאה כמש"ש בק"א. וזהו ענין מה שמו היינו ח"ע ומה שם בנו ישראל כו'. אכן כ"ז מצד בחי' ממכ"ע, וזהו ענין אביהם שבשמים אור אבא המלובש בז"א כו', אבל מצד בחי' סוכ"ע אשר גם החכמה היא נחשבת כעשייה גופנית כמ"ש בתניא ח"ב פ"ט. א"כ בבחי' זו לא שייך לומר בן כלל, ובבחי' זו נאמר כי לא אדם הוא כמ"ש בתו"א פ' יתרו בד"ה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו. וזהו יש אחד ואין שני, פי' באצי' בע"ס יש דכר ונוק' משפיע ומקבל. משא"כ בעצמות המאציל ית' חד ולא בחושבן, לית שמאלא בהאי עתיקא, ועז"נ ואין אלקים עמדי. וע' מזה בתו"א פ' נח בביאור ע"פ מים רבים בסופו וז"ל וזהו שאנו אומרים בק"ש שמע ישראל ה' אלקינו יחוד או"א תרין ריעין כו' ה' אחד יחוד זו"נ בשכמל"ו יחו"ת וזהו הכל בחי' יחוד היינו כשנמשך למטה והיו לאחדים משא"כ מעשה המצות כו' אנכי מצוך אנכי הוא בחי' כתר עכ"ל. הרי בחי' כתר הוא למעלה מבחי' דו"נ כי הוא בחי' יחיד ממש. והנה בבחינה זו גם בן ואח אין לו, ומה שנק' נש"י בנים ואחים זהו בבחי' ממכ"ע בהתלבשות אור א"ס בע"ס, וזהו שחבב הקב"ה לישראל וקראן בנים כו' היינו שנתלבש בע"ס להיות איהו וגרמוהי חד. ועפ"ז יובן מאמר המדרש כל מי שיש לו תולדות כו' נברא ואינו בורא, דהנה החכמה שהיא ראשית ההשתלשלות נק' ג"כ בריאה כמ"ש והחכמה מאין תמצא יש מאין ממש. וזהו שכל מי שיש לו תולדות היינו דשייך יחוד דו"נ הוא נברא ואינו בורא כי בחי' זו שייך רק בע"ס שנקראים נברא לגבי אור א"ס ב"ה, שאפילו א"ק נקרא אדם דבריאה כו'. וזהו אשר ברא כו' חתן וכלה וידוע כי חתן וכלה הם זו"נ דאצילות ונקרא בחי' זו בשם בריאה. ומזה יובן ענין שאמרו ואלה ר"ל נש"י בזכות מי הם עומדים בזכות אלה החוקים כו', כי נש"י אף שעלו במחשבה ונק' בנים ואחים וזהו אלה שמות בנ"י שמות ממש מ"מ הן בבחי' ממכ"ע והן למעלה מבחי' אלה תולדות השמים כו' וכמ"ש במ"א^* באריכות ע"פ אלה תולדות נח אלה פסל את הראשונים היינו שהן פנימיות יותר מבחי' אלה תולדות השמים כו' מ"מ כיון ששרשן ממכ"ע הם עומדים בזכות אלה החוקים כו' שהן המשכת אשר אנכי מצוך בחי' סוכ"ע כו'.