נב, א

שהעיקר שהוא רושם וזכר להגוף הראשון שנשא מה שממנו עד כאן עבר זמן בלי תכלה, ומי יקח ממנו שלא יהי' רושם וחלק ממנו ממש וכיון שזה מוכרח שהוא נדון ממש כאותו הגוף שעבר ממנו עד כאן זמן בלי תכלה. והרי עם היותו כן הכל מודים שהוא הגוף הנ"ל היה מחודש אם כן הכל מחודש. והרי זה עד"מ כמו בשורות אילנות הנ"ל אם נקצץ מהשורה היותר גבוה מה שמתחת ונשאר ממנה רק מה שלמעלה בגובה ועכ"ז כשנמדוד הגובה הנ"ל והאויר במקום שנקצץ והכול בגבול. כמו כן אם נאמר שבעפר הנ"ל אין רושם מן הדורות שאחר הגוף שעבר ממנו זמן בלי תכלה וה"ז כאלו נקצץ השורה אבל עכ"ז כיון שעכ"פ הוא רושם ויסוד של הגוף שעבר ממנו זמן בלי תכלה. וכשנמדד אותו וכל הבאים אחריו והכל מחודש א"כ הכל מחודש.

טו)* וקרוב זה למשארז"ל בבראשית רבה פרשה י"ט ע"פ וכחול ארבה ימים שהוא עוף אחד ושמו חיל אלף שנה הוא חי ולסוף אלף שנה אש יוצאה מקינו ושורפתו ומשייר בו כביצה וחוזר ומגדל איברים וחי כו' והיינו מעת בריאת העולם אחר אלף שנים הוא פושט צורה ולובש צורה כו'.

טז) אין לדחות שיאמרו שהבל"ג א"א שיהי' מחודש וא"ת בל"ג רגעים כיון שי"ל רל"ז כו' א"כ מחודש יאמרו שאינו מושג ע"ז נשיב דא"כ הא עכ"פ אינו ברור לך שהי' בל"ג גופי' זא"ז כ"א זה ברור לך שכל הגופי' שהיו מחודשי' וכאלו עומדי' כולן לפניך מאחר שהגרגיר נושא לכל הדורות כו' א"כ הכל מחודש וממ"נ אם א"א שיהי' מחודש אא"כ הי' גופות גבול ודאי כן הי'.

יז)* אלו הם גוף אחד ארוך מאד כחול המרבה ימים בב"ר פי"ט שכל אלף שנה פושט צורה ולובש צורה אחרת

יח) ומדוע לא נאמר כן בענין עשיית גביע לגבי הכסף עצמו אף את"ל שהכסף נמצא בארץ מ"מ כיון עשיית גביע בהכרח בא ע"י בני אדם א"כ הכל מחודש. וא"כ עד"ז ממש צורות הגופות.

יט) יג ואין לומר דאדרבה כיון שאמרנו ששינוי הגופות זהו כענין פושט צורה ולובש צורה כו' א"כ אע"פ שהחומר אחד אין להכריח שבהכרח צורת הגוף נתחדש אחר ההעדר דהא כתב הרמב"ם בהקדמה לחלק שני הקדמה ך"ו לדברי הפילוסף ולפי זה יהיה המתנועע בעל תכלית מתנועע על ארך בעל תכלית פעמים אין תכלית להם בחזור על הארץ הוא חלילה כו' הובא במנוח הלבבות בשער היחוד פ"ה וא"כ איך החלטנו שאף לדבריהם כיון שחומר של הגוף לפנינו אי אפשר שיהיו הצורות שעבדו עליו וילכו אל הקדמות כו'. מאי שנה מהנ"ל לדבריהם. אך דברי הרמב"ם שם בשם הפילסוף הם על ענין הזמן וסבובי ותנועות הגלגל כו' שלדבריהם אינו מחודש, וכבר חילקנו לעיל אות ח' אף לדבריהם דלא דמי ענין גופות אנשים הבאים זה אחר זה לענין רגעי הזמן כו' משום שבענין גופות אנשים י"ל שמושכל ראשון שאי אפשר שילך זה אל הקדמות כמו שנתבאר המשל הנראה בחוש לעיל אות יוד ממשל שורות האילנות כשאין שורה שתגיע גבהה לבלי גבול כו', ואף שזהו דוקא בנמשל כשחומר הגוף מגוף אחד עכ"פ מכל דור הוא קיים לפנינו. שאז יתברר שצורתו מחודשת. אבל בנד"ז שעברו עליו הרבה צורות, י"ל שחזר הספק למקומו. אך הא ליתא דאע"פ שאנו קוראין זה התחדשות הצורה, מ"מ זהו ענין עצום מחודש שהעפר עולה בצמח הארץ ואח"כ האב ואם אוכלים הצמח ואח"כ מזריעים טפת זרע ונעשה מזה ולד א"כ מעשה זו דבר גדול הוא. וכשנכריח שכל עשיות אלו הם מחודשים בעפר זה הנשאר קיים לפנינו, שפיר נמשל זה לשורה אילן שגבהו אינו מגיע לבלי גבול, ולא דמי כלל לרגעי הזמן שמהחולף לא נשאר מאומה עד שנדמהו לשורה אילן הנ"ל. א"כ

הערות

  1. *. טו) : קטע זה שייך לחלק שנמחק דשם מבאר בענין פושט צורה ולובש צורה. וקטע זה נכתב באורך הגיליון.
  2. *. יז) : נמצא בין השורות שנמחקו אחר הקטע דלעיל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.