ב, ב

החדוש כ"א על מציאות אלוה. וא"כ סוף סוף אין להרחיק מופת זה. מאחר דאין המופת בנוי דוקא על הקדמות רק ע"ד שאם תספק ממופת זה עדיין על חידוש עכ"ז תוכרח להודות על מציאות הש"י. ועמ"ש מזה לקמן פרק ג'.

והרלב"ג ח"ו פי"ד^* הביא ג"כ מופת הנ"ל דרס"ג בשם יוחני המדקדק. ומה שהשיב שם ס"פ הנ"ל. אינו אמת אף לפ"ד הש"ט דלעיל שאמר רק שהכח להתמיד המציאות אפשר לסברת מיעוט פלסופים יוכל להיות בגשם בעל תכלית על זמן בלי תכלית. אבל כח לפעול א"א שיהי' לגשם בעל תכלית על זמן בלי תכלית והגלגל הוא פועל ומסבב כל הגלגלים שבתוכו. ע"כ סברת הרלב"ג ודחייתו ליוחני המדקדק. היא סברה זרה והנך רואה שרס"ג וגם הרמב"ם מחזיקים בזה בפשיטות כנ"ל. ע"כ אין לספק בזה מחמת דעת יחידית בסברא זרה שהיא מוקצה מהשכל.

[kitzur_begin] קיצור. וזהו ג"כ מ"ש הרמב"ם בה' יסוה"ת פ"א הלכה ה' והוא המנהיג הגלגל כו'. אלא שלא הכריח מזה חדוש העולם כ"א מציאות האל. ורס"ג הכריח מזה גם החדוש. כאשר הפשוט מורה כן. ואף להרמב"ם עכ"פ ע"י מופת זה בנקל יותר לבוא לאמונת החדוש. ועפ"ז יש ליישב השגת בעל העקרים מדוע הביא הרמב"ם מופת זה. מה שהשיב הרלב"ג ח"ו פי"ד ע"ז אין בו ממש. [kitzur_end]

ג ולפע"ד הדבר פשוט מאד. שהרי ערך הבעל גבול לגבי הבלתי בעל גבול, אינו אפילו כערך אחד לגבי רבוא רבבות פעמים רבוא רבבות כו'. והרי אפילו בערך בעלי גבול, לא ישוה הכח המלובש בגוף קטן לגבי כח המלובש בגוף גדול, כמו שלא ישוה הכח שבנמלה לגבי הכח שבגמל. וכן באדם לא ישוה הכח שבילד בן חדש ימים, לגבי הכח שבאיש בן שלשים שנה. ואם באנו לומר שיש בילד בן חודש כח וגבורה כמו בבן שלשים שנה יכזיב זה כל אדם. וכן גם בנפש המשכלת א"א בשום פנים שיהי' בילד הנ"ל שכל ודעת כמו באיש גדול הנ"ל. אף שריחוק שביניהם אינו רק כריחוק יום לגבי שנה שהוא חלק אחד לגבי שס"ה חלקים. וכ"ש שאין ערוך הכח שבנמלה לגבי הכח שבגלגל היומי. וא"א שיהי' כח בנמלה כמו בגלגל היומי. והרי ערך גלגל היומי לגבי דבר שבלתי בעל גבול רחוק אין קץ מריחוק הנמלה לגבי הגלגל היומי ותוכל למצוא ג"כ ציור בעל גבול גדול שיהי' הגלגל אצלו בערך הנמלה לגבי הגלגל.

ולגבי בלתי בעל גבול, שוה אותו הבעל גבול הגדול מהגלגל, עם הנמלה שניהן בהשוואה אחת מאחר שאינו מערך הבעלי גבול. ואם כן אם בבעלי גבול עצמן לא יתכן בשום אופן שבבעל גבול הקטן בכמות יכנס ויתלבש בו הכח המלובש בבעל גבול הגדול ממנו כנזכר. מכש"כ שאי אפשר בשום פנים שבגוף בעל גבול כמו הגלגל היומי, יהי' מלובש בו כח בלתי בעל גבול, אף אל הקיום של גוף זה בלי גבול, יותר ממה שאי אפשר להכניס פילא בקופא דמחטא, שהרי שניהן בע"ג. כש"כ שאין דרך שיכנס הכח לקיום בבע"ג בגוף בע"ג. וכמו שא"א שיכנס כח זה בגוף הנמלה כן ממש א"א שיכנס ויהי' מלובש בגוף הגלגל, וזה מושכל ראשון גם כן. וכיון שהכח המלובש בהשמים והגלגלים הוא בעל גבול, בהכרח שקיומן וחיותן נמשך תמיד מהכח הבבע"ג והוא הבורא יתברך המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב וכמשנ"ת.

[kitzur_begin] קיצור. כמו שא"א לומר שהנמלה יהיה בה הכח שבגמל, והילד בן חדש יהי' בו הכח והדעת של בן שלשים שנה, כן יותר מכן לאין ערוך א"א שהכח לקיום בלתי בע"ת יהיה בכח המלובש בגוף בעל תכלית. [kitzur_end]

ולכן ג"כ סברת הרמב"ם מדברי הפלסוף שחלק על רס"ג שהכריח מזה החדוש, והוא חולק שאין להכריח מזה רק מציאות הש"י, אבל לא החדוש כי י"ל שהגלגל סובב כן מעולם בכח השם יתברך. זהו ג"כ נגד הסברא הישרה, דהרי לדעת הרמב"ם ע"פ