קלה, א
השבת ויוהכ"פ וזהו טוב, אבל עליות והסתלקות האורות מהכלים עד* וכד אנת תסתלק מנייהו כו' זהו לא טוב. וכמו קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא כנזכר בת"א בד"ה וארא אל אברהם. וכמ"כ בירידה הוא כשהאורות עליונים נמשכים להתגלות למטה כפי הכלים שלהם העליונים זהו מעלה גדולה וזהו ענין ניחוח של הקרבן. ולפ"ז ענין ירידה זו היינו שהתחתון בטל לגבי העליון ונעשה כמדת והנהגת העליון. אבל ירידה לביש זהו להפך כשהאורות עליונים יורדים ומתלבשים בכלים דבי"ע ולהיות כמדות התחתונים שמתלבשים בהם היינו כמדות דבי"ע כו'. וביאור הענין הנה ברבות אמור פכ"ט ע"פ עלה אלקים בתרועה הוי' בקול שופר, עומד מכסא דין ויושב בכסא רחמים נק' זה עלה היינו עליות שם אלקים להיות במדת שם הוי' והיינו עליות הכלים להלביש אורות עליונים יותר ממדרגתם. ולפ"ז ירידה היינו להיפך הירידה של האור א"ס שהי' מלובש בכלים דמדה"ר כשיורד ומתלבש בכלים ולבושים שלמטה מהם היינו מדה"ד וכמ"ש ברבות משפטים פ"ל קרוב לס"פ דקמ"ז ע"ב כך אלו הרשעים שנגעו בעתיק יומין כו' הוגעתם ה' בדבריכם א"ל אני מחליפה שנאמר מדוע אדום ללבושיך ישעי' ס"ג ופורע מכם שנאמר ה' כגבור יצא כו' ישעי' מ"ב. היינו כי בע"י כתיב לבושי' כתלג חיור שה"ע רחמים גדולים גוון לבן חסד. ולכן אפי' בנגע כולו הפך לבן טהור הוא. ומחמת גודל חסדו שמאריך אף לרשעים נגעו בכבודו ואמרו שאינו משגיח בארץ לית דין ולית דיין. שהיו רעים בממונם וחטאים בגופם. ובבחיי פ' וירא כ"ט ג' אנשי סדום כפרו בשם המיוחד כאנשי העיר והמגדל ולכך כתיב כאן וירד הוי' וכאן ארדה נא כי הראה להם כחו ויאמר הכתוב ארד ממדה"ר למדה"ד ואראה ברחמים. ונפרע מהם מכ"מ שפשט לבושי' כתלג חיור ונתלבש בלבוש אדום וה"ע הירידה מא"א בז"א, ע"ד כה"ג שמעביר בגדי לבן ולובש בגדי זהב כו'. ולכן נק' זה ירידה שיורד מלבוש הנ"ל ללבוש שלמטה ממנו במדרגה כו'. וזהו היפך מבחי' עלי' שהכלים דז"א מתעלים ומזדככים עד שמלבישים לאור או"א או לאור א"א. ונמצא אז ההנהגה כמדות א"א.
וזה נק' עלי' ע"ד עליית האיש בעיון שפונה לחכמות רמות ומזדכך שכלו. והירידה הוא להיפך שאור העליון משתנה להיות מתנהג כפי כלי התחתון שאור א"א יתנהג כמדות דז"א המלבישים אותו כמו שהם למטה בז"א לא כמו שמזדככים כו'. וירידה לטוב זהו דרך מעביר הכלים דז"א ולא דרך התלבשות, וכנודע שיש הפרש בין מעביר ובין התלבשות. וע"ד שפי' הרמ"ז פ' שלח קנ"ח ב' ע"פ היש בה עץ אם אין אם בא השפע מז"א או מעת"י. שהרי אם בא מז"א שרשו ג"כ מעת"י. אלא ר"ל אם מתעבה השפע מעת"י עד שמתלבש ומסתתר בז"א ונעשה כמדת ז"א או שיורד רק דרך מעביר ז"א כו' ע"ש במ"ש. ועוד נודע שב' מיני שפע הם א' כו' הולך ומתעבה כו' השני הוא העובר דרך מעביר כו' וזהו מאתך הוא מנוחתם כו' ע"ש. ועיין מזה בלק"ת פ' מסעי בד"ה לבאר ענין המסעות ההפרש בין דרך מעביר זהו כמו אור השמש המאיר דרך זכוכית בהירה כו'. וא"כ הירידה לטוב זהו כשנמשך דרך מעביר שאזי ה"ז כדוגמת העלי' של הכלים לגבי האורות רק שההפרש ע"ד שוהם ישפה. בלק"ת בד"ה ושמתי כדכד. אמנם הירידה לביש זהו כשיורד למטה ובדרך התלבשות והסתר שה"ע שההנהגה כמדת הכלי שמתלבש בה כו'. וזהו ענין מי עלה שמים וירד וזהו ירידה לטוב שהירידה כפי העליה. גם אפ"ל* ענין ירידה זהו שלא כסדר והדרגת ההשתלשלות כמו במ"ת וירד ה' על הר סיני גלוי אצי' בעשי' כמ"ש בלק"ת בד"ה ויקח קרח בן יצהר וז"ש העה"ק מראש ועד סוף. ויש להעיר מענין קרבן עולה ויורד. ועמ"ש אדמ"ו נ"ע בד"ה מחר חדש בפי' ושלשת תרד מאד. פי' ושלשת להיות בבחי' סגול בג' נקודות שהוא ענין התיקון בג' קוין והיינו ע"י תרד מאד והוא כשהמל' יורדת מאד
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.