קט, א
להבתים והעיירות רק זמן מוגבל, ומה שיקדים זמן מוגבל למחודש הוא מחודש בהכרח כנ"ל.
[kitzur_begin] קיצור. ואותה טענה המכרחת שהלשונות הם מחודשים היא עצמה המכרחת שהבתים והעיירות הם ג"כ מחודשים, כי בשניהם טעם אחד וטענה אחת שהוא מפני שאינן טבעיים כ"א הם נעשו ע"י אנשים המסכימים על הלשון איך ומה, והבונים את הבתים והעיירות, ועל כרחך המסכימים והבונים הם קודמים בזמן אל הלשון ואל העיר, ואם הי' עיר אחרת קודם זו ג"כ הבונים קדמו להעיר בזמן, וא"כ העיירות מחודשים, וממילא מובן שגם הבונים אותם שקדמו להן ג"כ רק זמן מוגבל, הם ג"כ מחודשים.[kitzur_end]
ג) ואין לדחות על הבתים והעיירות שהיו זה אחר סור זה, לבלתי תכלית, משום שהרי על הלשונות שהוכיחו מזה הכוזרי ואחריו הרלב"ג, את החדוש הוכרחו לטענה שאי אפשר שהי' לשון לפני לשון, וז"ל ואין לומר שהי' להם בזה האופן לשון לפני לשון אל לא תכלית וכו' עכ"ל, משמע מדבריו שאם הי' אפשר כן לא הי' מכריח מזה החידוש, כיון שא"כ עברו לשונות בלי גבול אעפ"י שכולם מחודשים, א"כ אין להכריח מזה החידוש, כמו מדורות האנשים, שאף שכולם היו מחודשים אחר ההעדר הם מספקים על הקדמות, וטענתם מהזמן, שכל הימים היו מחודשים, ועכ"ז טענתם שהזמן אינו מחודש, לפ"ז גם בענין הבתים י"ל אם היו זאס"ז לבלי תכלית, אין להכריח החידוש. אבל באמת מלבד שגם על דורות האנשים אין בדבריהם ממש, אך ענין הבתים אינו דומה כלל, דהא טענתינו דיהי' איך שיהי' מספר הבתים והעיירות שהיו במקום אחד זה אחר סור זה כמה פעמים עכ"פ זה הכרח שמין האנשים קדם זמן רב קודם הבתים, וא"כ עכ"פ מין הבתים מחודש, ואחר שהוא מחודש אי אפשר בשום אופן שיעבור עליו זמן בלתי מוגבל מעת חידושו עד עתה, שזהו כמו שנראה בעין, וא"כ באמת לא היו בתים ועיירות זאס"ז לבלי תכלית מלבד שאף את"ל שעברו בתים זאס"ז בלי תכלית עכ"פ הם מחודשים וקדמם ההעדר כיון שנתחדשו ע"י אנשים, והמחודש אינו קדמון, משא"כ גבי דורות אנשים א"א להראות כ"כ לעין שהמין כולו מחודש כיון שמשתלשלים איש מאיש והם שניהם שוין, ע"כ מדמים זה לענין הזמן שימיו שוין, הגם שגם זה לא דמי כלל כמו שכתבנו לעיל, אבל הבתים שנתחדשו ע"י אנשים מוכרח לעין הרואה ממש שכל מין בתים הוא מחודש יהיה איך שיהי' מספר הבתים שהיו על הארץ זה אחר סור זה, וכן נאמר בכלי מתכות כלי כסף ונחשת, ונאמר הם ודאי מחודשים ע"י אנשים שנתלמדו לעשות הכסף מהעפר, ואח"כ לעשות מהם כלים, מה תאמר שחזרו והתיכו הכלים ועשו מהזהב והכסף והנחשת הזה כלים אחר כלים לבלי תכלית, זאס"ז, מ"מ אין ספק שכל הכלים היו מחודשים כולם, מאחר שנעשו כולם מחתיכת כסף זו שקדם לכל הכלים, והחתיכת כסף קדם לה האנשים, שהם עשו החתיכת כסף והם עשו הכלים, הרי כולם מחודשים, כמו אם עשו כלי פעם א' ולא שברוה שבודאי היא מחודשת כן מפני ששברוה והתיכוה ועשו ממנה כלים זאס"ז, לא נעשה מחדושה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.