פה, ב

המחשבה נובעים תמיד מן השכל, ובטלים אל השכל. והנה עד"מ נביעת האותיות ותנועתם מן השכל שבמוח הרי הן נובעי' ונמשכים תמיד בלי הפסק כלל והגם שיצטרפו בתיבת במספר ידוע אח"כ אבל הנביעה שלהם מן השכל הוא בלתי הפסק וגם כלא חשיבי כל עצמם לגבי השכל עצמו שהוא הגבה למעלה מבחי' אותיות כידוע, כמ"כ עד"מ הי' מאמרות יהי רקיע יהי אור וכדומה שהמאציל אמרם הרי הן בחי' אותיות שלו ונביעתם מן המאציל בבלתי הפסק כלל והוא ענין מדת מלכותו ית' שאין למדה זו סוף ותכלית כנ"ל הגם שמתחלקים המאמרות אח"כ למספר ידוע וכו'.

[kitzur_begin] (קיצור ד' וזהו ענין אותיות המחשבה שנובעים תמיד מהשכל בלי הפסק, ונהר יוצא מעדן וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם, עמ"ש בלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ יונתי בחגוי).[kitzur_end]

ג וע"ז אמר הנביא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם ופי' שהנביא הראה להם איך שיש בחי' א"ס ובלתי בע"ג אף למטה בעשייה שהוא גבול ממש, ולזה אמר להם ראו מי ברא אלה את השמים וארץ גשמיים וכל המינים גשמיים שנמצאים בעוה"ז כו', וכן הדשאים הנמצאים בעוה"ז שיש מינים עד אין קץ כו' ראו מי ברא אלה, הלא הכל נמשך חיותן מלמעלה שנובע תמיד עליהם להחיותם ולא פסיק כו', ופי' ששורש והמקור החיות של הדשאים גשמיים שלמטה, הוא המאמר תדשא שבמל' דמל' דעשיה כנ"ל, שמשם נמשך אליהם שפע החיות ע"י בחי' השתלשלות כו', וכמארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזלו מלמעלה שמכה כו' ואומר לו גדול כו', והמזלות הם מקבלים השפע מן המלאכים שנק' גם כן עשבים כמ"ש מצמיח חציר לבהמה שהוא בהמה רבה שהוא שם ב"ן דאכיל אלף טורין בכל יומא כו' (שהאלף טורין כו' הם המלאכים שנק' דשאים כו' כנ"ל) והמלאכים מקבלים השפע מלמעלה כו' וכן הוא ההשתלשלות עד רום המעלות, עד מלכות דא"ס ב"ה, ששם הוא המקור של הדשאים שהוא ממאמר תדשא שבמל' דא"ס כו' (וכנ"ל ענין ההתלבשות זה בזה כו'), נמצא שהחיות השופע להדשאים שלמטה הגשמיים, הוא נמשך מבחי' א"ס שהוא בלתי בע"ג ותכלית כלל כו' כנ"ל, ואעפ"כ כשנמשך ובא השפע הזה להמקבלים שהם הדשאים אזי מתחלק החיות לבחי' גבול, פי' כנראה שמתחלקים הדשאים א' מחבירו שכל א' יש לו מדור בפ"ע בבחי' גבול ואין נמצא שיהי' ב' גדילי' מחוברים כאחד כו' כ"א כל א' יש לו מדור בפ"ע יש גבול לכאו"א, ואע"פ שהחיות הנשפע בהם הוא בחי' א"ס בלתי בע"ג כנ"ל, אעפ"כ כשנמשך השפע למקבלים אזי מתהווים בבחי' גבול הם שכאו"א יש לו מדור בפ"ע (בבחי' התחלקות החיות כו') בבחי' גבול ומספר כו', וכן אין נמצא שיהי' שני כוכבים מחוברים כ"א כל אחד ואחד יש לו מדור בפ"ע בבחי' גבול ומספר, והחיות השופע עליהם הוא בלתי בע"ג בחי' א"ס ממש שלכן אין לה הפסק כו' (ומשארז"ל שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, אין הפי' שיש הפסק לההשפעה מצד עצמה, אלא שברצונו ית' יפסיקנה. ועוד דפי' וחד חרוב אינו כלל ענין הפסק ההשפעה, אלא זהו ענין ביטול הגשמיות ויהיה העולם מתעלה לקבל עילוי יותר, והזדככות יתירה, והיינו ענין ונגולו כספר השמים, והוא כדי שיומשכו שמים החדשים והארץ החדשה, אבל ההשפעה לא יופסק כלל^*) וזהו שהראה להם הנביא איך שנמצא בחי' א"ס אף למטה בעוה"ז שהוא גבול ממש ואף בגבול ממש נמצא בחי' בלתי בע"ג בחי' א"ס כו'. וזהו ראו מי ברא אלה כו' כנ"ל המוציא במספר צבאם כו', פי' שזהו גדולתו ית' שהן הן גבורותיו, שאף שהחיות השופע עליהם הוא בחי' בלתי בע"ג בחי' א"ס כנ"ל שראו מי ברא אלה שנמשך מבחי' אור א"ס ב"ה כנ"ל, ואעפ"כ הוא מוציא במספר צבאם שכשמגיע השפע להמקבלים הם מתהוים בחי' גבול ותכלית במספר כו' שמתחלק החיות לבחי' גבול כו' שכאו"א יש לו מדור בפ"ע