פ, א

עמך מק"ח, שבחי' מק"ח שהוא שורש ממכ"ע הוא עמך דהיינו טפל ובטל לו יתברך בד"ה ונתקדשתי בתוך בנ"י), עוד כ' כי אותיות ההוי' נשמה אל מקום והמקום כדמות גוף להם וכמו שאין קיום לגוף בלתי נשמה כן אין קיום למקום בלתי השם הגדול המקימו ומקיימו כו' ולמדנו כי עם שהשם הגדול נבדל בתכלית ההבדל מן המקום שהוא כלל הנבראים הנה הוא המחובר ונלוה אליהם להשגיח ולשום עינו עליהם להשפיע להם מטובו עכ"ל. וביאור דבריו כי מקום הוא מ' שהיא מקור חיות דבי"ע והיא כלי והיכל לשם הוי' כמ"ש והוי' בהיכל קדשו, ועד"ז כל הע"ס הם בחי' מקום וגוף לאור א"ס המלובש בהם וכמש"ל שגם על הבינה נאמר הנה מקום אתי, ור"ל כי בע"ס שייך מעלה ומטה במדרגה שחב"ד הם במעלה גבוה מחג"ת כמעלת הראש והמוחין על הגוף והמדות, ע"כ שייך לקרותם מקום, וגם שייך בהם ד' רוחות חסד הוא כמו דרום כו', וגם הם גוף ומשכן לגלוי אור א"ס כדוגמת שהאדם שוכן במקום כו'. וזהו ענין עוז וחדוה במקומו, וארז"ל כאן בבתי גוואי כאן בבתי בראי, היינו בבחי' ע"ס הנ"ל שיש בהן בחי' גוואי ובראי, עוד סיים העה"ק ולזה אמר ברוך כבוד ה' ממקומו כאלו אמר מעצמו, ור"ל ממקומו הם ע"ס או המ' שבהן יהי' הברכה ותוספת החיות מאור א"ס ב"ה וממילא יומשך למטה ג"כ ברכה וחיים ושלום כו'.

רעש גדול נתבאר במ"א הפירוש שהרעש נמשך מבחי' גדול היינו ענין גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו.

ועמ"ש במ"א ע"פ כי האמנם^* ישב אלקים על הארץ מענין ההשראה אלקות במקום גשמי בבהמ"ק וכמ"ש אכן יש הוי' במקום הזה, והיינו כי שרש בחי' מקום שהוא מ' הנק' מקומו של עולם מאיר שם, וגם מאיר שם ע"ד עושים רצונו של מקום היינו היחוד זו"נ ולכן הבחי' שלע"ל ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד שיהי' השם נק' כמו שנכתב היה מאיר עתה בבהמ"ק שבבהמ"ק היה נק' השם כמו שנכתב.