עא, ב

שלמעלה מסדר ההשתל' בחי' שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים מל' דא"ס זהו הכל ע"י בחי' רגליו כו' וכמ"ש ג"כ בד"ה למנצח על השמינית.

ע"ג צ"ד ד' ק"ה ד' ק"ז ג' ק"ט א' קי"ד א' ק"נ ב' רב"ג.

ור"פ ויצא דף מ"ם עמוד ג' ע"פ והנה ה' נצב עליו כו' על יעקב כו' כי האבות הן המרכבה כו' וזהו ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו בא לרמוז ישראל תחת רגליו, ויש להעיר מפסוק והם תוכו לרגליך ר"פ הברכה, משא"כ עוכומ"ז אינן מקבלים מבחי' רגל אלא מבחי' קב שהוא דמות רגל ע"ד מ"ש בע"ח בפי' המשנה פ"ו דשבת הקטע יוצא בקב שלו כו'.

שמות ד"ע ע"ג ע"פ כה תאמר לבנ"י אהיה שלחני אליכם, אגב גררא.

בפ' יתרו ע"פ וידבר אלקים כו' אנכי כו' ע"ד כי בי"ה הוי' צור עולמים יבאר כי השם המיוחד שהוא צור עולמים בי"ה ובו ידבר (נ' דפי' י"ה היינו מלכות וכמ"ש ג"כ בפ' בשלח ע"פ עזי וזמרת י"ה וכמ"ש במא"א בערכו) כו' והנה השם המיוחד כתיב בו כי לא יראנו האדם וחי כו' אבל יראה הכבוד הנק' אלקים כי כן ראוהו אצילי בנ"י דכתיב ויראו את אלקי ישראל כו':

ר"פ תרומה קז"ג וכשם שמצינו בהר סיני ויראו את אלקי ישראל כן מצינו במשכן שהיה אלהי ישראל יושב הכרובים הוא שכתוב בו וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה היא החיה אשר ראיתי תחת אלקי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, ביחזקאל סי' יוד פסוק י"ט ך':

בפ' תצוה קי"ד א' יששכר על ספיר והוא מראה תכלת ונתנה ליששכר לפי שהיו גדולים בחכמת התורה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים ולוחות התורה של סנפרינון היה, וכן מצינו במתן תורה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כו', התכלת צבע של ענוה כו':

בפ' ואתחנן דף ר"ח ע"ג ע"פ ותחת אשר אהב, וז"ל והיה אפשר לומר ובעבור כי אהב או למען, אבל אמר ותחת בלשון ותחת רגליו, והם שנים בתורה לא יותר, וירמוז למה שדרשו האבות הן הן המרכבה וכמ"ש בפ' ויצא ע"פ והנה ה' נצב עליו כדלעיל, עכת"ד הבחיי בקיצור.

ב בשל"ה ד"י ע"ב הביא מ"ש הרב ר' מתתיה בענין ע"ס אשר פירש שנמשכים מההעלם אל הגלוי מע"ס הגנוזים בא"ס שעליהם ארז"ל עד שלא נבה"ע היה הוא ושמו בלבד שהם נקראים רק שמו והע"ס שנתגלו קראוהו ספירות ע"ש הזכות והבהירות מלשון לבנת הספיר. וכמו שהדבר הספירי יתראו בו הצורות כך הספירות הם דפוס וצורת כל הנמצאים כו' וכן ההויות הנעלמים בעמקי האין מתגלים בהם ונפעלות על ידיהם כו', יעו"ש שהאריך, ולדבריו יש לפרש ותחת רגליו דא"ק כמעשה לבנת הספיר הם ע"ס דאצילות כו'.

ג מ"ש הבחיי כמעשה לבנת הספיר, זהו כסא שתחת הכסא הנק' רגליו כו', אפ"ל לענ"ד בע"א ע"ד שיש כסא שיושב עליו ויש הדום לרגליו, כמ"ש בת"א בד"ה השמים כסאי והארץ הדום רגלי, וא"כ לפ"ז יתפרש מ"ש התרגום ותחות כורסי יקריה כעובד אבן טבא, היינו שזהו בחי' הדום רגליו ונק' שרפרף בגמ', והוא ענין לבנת הספיר, ולכן נאמר ותחת רגליו, תחת רגליו דוקא, שוב ראיתי שכן תרגם יונתן אלא שפירשו ותחת רגליו ר"ל תחת השרפרף הוא ענין לבנת הספיר. של"ה^* תט"ו תע"ד.

ואפ"ל ע"פ מ"ש אדמ"ו דהכסא הוא התורה והדום רגליו זהו המצות, א"כ ותחת הדום רגליו י"ל הן דברי סופרים ולכן הם כמעשה לבנת הספיר, ולפי הת"י קאי זה על ההעלאה מצרת השעבוד של מצרים נעשה מזה עוד כסא קטן כאבן טוב תחת השרפרף כו' ואפ"ל ע"ד והם תוכו לרגליך. גם פעולת השרפרף להגביה הרגל כך ע"י העלאת מ"ן של ישראל נעשה בחי' כמעשה לבנ"ה תחת רגליו כביכול בכדי שלא יומשך השפע והאותיות רק בקדושה כו'.