סח, ב

מים תחתונים לכן ויעש כתנות עור להיות מברר כו', במא"א אות ע' סעיף יו"ד עור הוא קליפת נוגה רע וניצוץ קדוש שבו ו' הרי עור, גם לאה נק' עור כי היא בחינת עור קשר של תפילין ועור הז"א הוא שמות אלקים עכ"ל, ובאות ח' סי"ב כ' חשמל כו' העור של נה"י של הבינה כו' גימטריא מלבוש כו' וזה הלבוש סוד כתנות אור באלף כו' וע"ג דכתנות אור יש כתנות עור משכא דחויא נקרא נוגה ונקרא כעין החשמל כי אור של בינה חשמל וזה כעין החשמל ונק' משכא דחויא כי החויא עצמה ג' קליפת אחרות רעות (היינו שהם רע גמור כמ"ש בסש"ב פ"ז) והחיצוניות שלהם הוא בערך העור עליהם והיא הנוגה כו' ולפעמים נפרדים הקליפות ממנה וחוזרת לקדושה עכ"ל, ונלע"ד שעפ"ז א"ש מה שת"י לבושין דיקר מן משך חויא דאשלח מיניה, כהובא לעיל סעיף ג', והקשה ע"ז השל"ה פ' תזריע איך נק' לבושין דיקר כיון שהוא ממשכא דחויא, ולפמ"ש המא"א כשנפרדים הקליפות ממנה חוזרת לקדושה אתי שפיר, דהא כיון דאשלח מיניה שהפשיט העור שהוא ק"נ מהנחש שהוא ג"ק הרעות א"כ הרי אז העור שהוא ק"נ חוזר לקדושה דהיינו להתחבר באדם ואשתו שהם זו"נ דאצי' א"כ אז הם לבושין דיקר, כי ק"נ שרשה מעולם התהו שלמעלה מעולם התיקון, וגם התחברות זו היינו שיהי' ע"ד החשמל דקדושה ששרשו גבוה מזו"נ כו', וכמ"ש בת"א פ' לך לך בד"ה והבדילה הפרוכת יעו"ש שהוא כענין משלי שלמה שהמשל שהוא הלבוש להשכל נמשך מעומק החכמה כו'. ובזה יובן מ"ש הגמרא והמד"ר תורה תחלתה גמ"ח כו' כתנות עור כו' דהוא חסד גדול שהפשיט ק"נ מג"ק הטמאות, מה שזהו כל עיקר עבודת האדם לעשות לתקן ק"נ כו'.

[kitzur_begin] קיצור מאות י"ב מלבושי* יו"ט נק' כתנות אור, לאשתאבא בגופא, וע"י עור מתברר הטוב מהרע, ק"נ נק' משכא דחויא וג"ק הטמאות נקרא חויא, מה שהפשיט משכא דחויא שתפרד ק"נ מג"ק ועי"ז תחזור לקדושה ונק' לבושין דיקר, ע"ד שבשבת ויו"ט נק' כתנת אור:[kitzur_end]

יג אדמ"ו נ"ע בת"א פ' בראשית בד"ה אעשה לו עזר כנגדו שיהיה עזר וסיוע מבחי' כנגדו כו' צחוק עשה לי אלקים כו' כ' והנה אחר חטא אדה"ר כתיב כתנות עור בעיין, כי מקודם החטא היה הכסוי וההעלם דק ביותר דהכתיב ויניחהו בג"ע כו' (ע"ד הפרסא שבין אצילות לבריאה וכמש"ל סעיף ו' וסעיף י"ב שהיה מבחי' החשמל) אבל אחר החטא הוא בחי' הכנגדו ביותר שהוא בחי' קליפת נוגה וזהו ענין כתנות עור, כי הנה עיקר יניקת החיצונים הוא ע"י העור (ולעיל נת' שע"י העור הוא הבירור וי"ל שניהם אמת היינו שע"י העור יוצא הפסולת לחוץ והפנימית נשאר בפנים) כי יניקתם הוא מבחי' השערות כמ"ש כרחל לפני גוזזיה נאלמה וכמ"ש מזה בלק"ת פ' צו ופ' פנחס בד"ה את קרבני לחמי, ובד"ה אלה מסעי, ועיקר צמיחת השערות הוא ע"י העור שיש בו גומות שמהם השערות צומחות כו' ובפרק העור והרוטב נקב שאין הדיו עובר עליו כו', והיינו כי שערות הם צירופי אותיות המתלבשים בבי"ע להיות מאין יש ודבר נפרד והתהוות בחינת צרופי אותיות להוות עולמות נפרדים הוא ע"י מסך מבדיל בחי' רקיע. וזהו ענין העור משא"כ מהבשר עצמו שהוא המדות חג"ת א"א להיות צמיחת שערות הנ"ל שהם האותיות כ"א מבחי' העור שהוא המסך, וגוזזי השערות הם המפרידים בחינת צירופי אותיות הנ"ל משרשם שהם דבוקים ומיוחדים באלקות ממש להיות בבחי' נפרדים ממש ללכת אחר חיות הגוף כו'. ולזה צ"ל עבודה עד"מ עבוד העור שלא יהי' מסך מבדיל לגמרי כ"א יהי' ביטול היש כו'. וזהו ענין עובד אלקים שמתקן בחי' הסתר העור הנ"ל שהוא ק"נ הנמשך משם אלקים וכנ"ל סי"ב דעור ז"א הוא שמות אלקי' כו' וזהו צחוק עשה לי אלקים, ולכן נאמר ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו

הערות

  1. *. מלבושי. . אור : ליתא בכי"ק 1152.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.