סז, א

ד פ"ו דברכות ד"מ ע"א אילן שאכל ממנו אדה"ר כו' ר' נחמיה אומר תאנה היה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו שנאמר ויתפרו עלי תאנה, וכ"ה בסנהדרין פ"ח ד"ע ע"ב ופרש"י מדת הקב"ה באזמל שהוא מכה בו הוא מרפא נס בתוך נס כמו ויצת אש בציון (איכה ד) וכתיב (זכריה ב) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב עכ"ל, ועיין כה"ג ברבות ויקהל ס"פ חמשים, והתוספת הקשו על רש"י ופירשו ע"פ הרבות, ולענ"ד פרש"י נכון כי בגמרא כאן כיוונו דויתפרו עלי תאנה זהו תיקון לפ"ז ע"כ הפי' כמ"ש רש"י, אבל מה שהביאו התוספת מהרבות בראשית ס"פ ט"ו פתחה לו דלתיה אפשר שמפרש שאין זה תיקון כלל אלא כמש"ל סעיף ב' בשם הזהר בראשית דנ"ג ע"א דאוליפו כל זיני חרשין, וענין פרש"י היינו כי מהמצות נעשים לבושי' לנר"נ, ואדה"ר שחטא הנה ע"י התשובה כחה גדול עד דאתהפך חשוכא לנהורא ונעשה מהרע טוב ונעשה ג"כ לבוש לנר"נ וזהו ויתפרו עלי תאנה, שמבחי' עה"ד טו"ר ממש נתברר עד שתפרו להם לבוש מזה.

ה רבות בראשית ס"פ ט"ו, פי"ט וידעו כי ערומים הם אפילו מצוה אחת שהיה בידם נתערטלו הימנה, זהו כמש"ל סעיף ג' בשם הזח"א ויחי דרכ"ד ע"א, ויתפרו עלי תאנה, אמר רשב"י עלה שהביאה תואנה לעולם פי' יללה ובכי ודרש תאנה ע"ד תאניה ואניה ואנו ואבלו, וע' מענין יללה במא"א אות יו"ד סעיף ג' ואות למד סעיף י"א, גם תאנה מלשון תואנה הוא מבקש בשופטים סי' י"ד והוא בחי' והנחש הי' ערום, והנה בירמיה רסי' כ"ד והנה שתי דודאי תאנים כו' וארז"ל פ"ב דעירובין כ"א סע"א תאנים טובות מאד אלו צדיקים גמורים, תאנים רעות מאד אלו רשעים גמורים כו' אלו ואלו עתידין שיתנו ריח כו', היינו כי תאנה מל' דאצילות ול' תואנה ועלילה ע"ד מ"ש ברבות שמות ר"פ ב' ע"פ לבנ"י עלילותיו אבל עלילותיו של הקב"ה רחמניות הן כו', ובמא"א אות תאו תאנה המל' בקבלתה מבחי' שם אהיה כו', ותאנה רעה מל' דק"נ וכמו גם בענבים למ"ד עה"ד גפן היתה הרי יש גפן דקדושה ויש גפן נכריה אשכלות מרורות כו' וע' בזח"א וישב קצ"ב ע"א, וז"ש ברבות בראשית ס"פ ט"ו מה היתה אותה התאנה ופי' המ"כ כי יש כמה מיני תאנה והיינו כנ"ל שיש תאנים טובות מאד וא"י נשתבחה בהן ארץ חטה כו' ותאנה, ויש לעומת זה כנ"ל, ופי' המדרש שעה"ד היה מין תאנה הנק' בנות שבע שהביאו ז' ימי אבילות לעולם כו' ועמ"ש מזה בלק"ת פ' צו סד"ה ביאור ענין שבעת ימי המילואים.

והנה פי' ויתפרו עלי תאנה אמרו ברבות בראשית פי"ט אמר ר' יצחק קלקלת עובדך סוב חוט וחייט, ע"ד פי' בן פורת יוסף אותיות תופר שמחבר ומקשר בי"ע עם אצי' ששם מאיר החוט מא"ס ב"ה, וגדול כח התשובה אף לתפור ולקשר בחי' עה"ד טו"ר שיתקשר לבחי' עץ החיים ועמ"ש ע"פ מקושש עצים ביום השבת כו' וזהו ענין אלו ואלו עתידין שיתנו ריח כו', וזהו מ"ש רש"י בסנהדרין באזמל שהוא מכה בו הוא מרפא, וכענין מיתוק מי מרה ע"י דבר מר כו' שע"י המרירות והתשובה נהפך הרע לטוב כו', וכן הארון הי' מעצי שטים כו' ע"ד אהני ליה שטותיה לסבא, ויעשו להם חגורות חגורה אין כתיב כאן אלא חגורות חגורי חגורות, יש להעיר מענין חגרה בעוז מתניה משלי ל"א י"ז, ועמ"ש ע"ז באגה"ק סי' א' ומענין שארית חמות תחגור תלים ע"ו י"א, ויחגרו ממסגרותם ש"ב כ"ב מ"ו, ואפשר ג"כ להעיר מענין וחגור נתנה לכנעני, משלי ל"א כ"ד, ואפ"ל ג"כ כי ע"י עה"ד נעשה כמו חגר ופסח שפוסח על שתי הסעיפים דהיינו ק"נ עה"ד טו"ר, והתיקון לזה הוא החגורה לחגור מתניו שלא יהי' צולע ופוסח וכמ"ש אליהו עד מתי אתם פוסחים כו', ולע"ל כתיב אז ידלג כאיל פסח כו', עיין^* מפסוק ותפקחנה בעה"ק ח"ד פי"ד.