נא, ב

אות ד' בשמו, רק שבבוא זה אחר סור זה כתב שלא בא המופת על המנעו, אמנם זהו לפי המופת שכיון הוא. אכן ע"פ מה שביארנו לעיל מאות ח' עד כאן נראה שאין שום חילוק בין אם היו הדורות קיימים עתה, ובין כפי מה שהוא ששבו לאדמתם.

יג) * ואע"פ שלשטתם מוכרח לומר שלא נשאר גרגיר עפר מכל דור בפ"ע דאל"כ אלא שנשאר עכ"פ גרגיר א' בפ"ע מכל דור א"כ לשטתם שי"ל שהיו דורות בל"ג א"כ היה צ"ל גרגירי עפר בפועל בלי גבול מה שזה בא המופת על המנעו כנ"ל. אך באמת לא מפני הטעות שלהם שאמרו שי"ל שהיה דורות בלי גבול נכחיש ונקרב בזרוע את המרוחק מהדעת לומר שלא נשאר אפילו גרגיר א' עפר מגופות כל דור בפ"ע כיון שזה אין הדעת סובלתו ואם זה א"א אא"כ היו הדורות בגבול יותר ודאי יש לקרב האמת שהיו הדורות במספר וגבול כו' משיקרב את המוקצה מהדעת.

יד) וכיון שכן מאחר שמכל הגופים שעברו וחלפו נשאר בהכרח דבר שיש בו ממש היינו עפר ואדמה א"כ הרי זה קיימים באיש עד שיפול עליהם השאלה. דלא דמי לענין בא זה אחר סור זה דענין רגעי הזמן, אף ששם ניתן להם שאינו מחודש, היינו מפני שלמחר לא נשאר מאומה מיום האתמול אחר שסר וחלף, וכ"ש מהזמן שעבר מכבר יותר וחלף והלך לו. וגם אינו ענין גשמי ומששי שיהי' שייך לומר שנראה הזמן העבר כאילו הוא עכשיו גם כן לענינינו. ע"כ אין שייך עליו כל כך השאלה והתשובה הנ"ל. אבל בגופות דורות החולפים שיש בהם ממש ונשאר קיים לפנינו מכל הדורות שעברו ואין שום אחד שיאמרו עליו שלא נשאר ממנו רושם כלל עתה. וא"כ אף שהי' נושא לגופות הרבה מאד מ"מ הריני רואה עפר זה כאלו יש כל הגופות שהיו בו לפנינו (והרי^* הוא כגוף אחד ארוך מאד לבלי גבול, והוא מחודש ונולד מאב ואם. דודאי אלו נאמר שהוא כן פשוט שכל המין מחודש, ובודאי הכרח שהוא כן שהוא לא גרע מגוף אחד ארוך מאד). דאם לא כן תאמר שהגוף היותר ראשון נידון כחולף לגמרי וכאילו לא נשאר ממנו זכר עפר כלל, וזה דבר שלא ניתן להאמר. דאדרבה ישנו וישנו זכר ממנו, ואינו נושא לגוף שאחריו יותר לגוף הקודם.

ואדרבה הוא נושא יותר לגוף היותר קודם דוקא, שהרי אם היה נושא רק לגופות במספר מוגבל על כרחן הוא נושא לגוף הראשון יותר עד שהרי זה כאלו כולם עומדים לפנינו שאכריח מזה שכל המין מחודש. א"כ ממש כשהוא נושא לגופים בלי גבול עכ"פ היותר מוקדם נחשב ונרמז בו יותר שמפני שנשא אחריו גופות אחרים ג"כ לא נעקר ממנו היותר קדום. והנה כמו שהארץ עם היותה גשמיות מאד היא קדמות לשטת הטועים. כך וכל שכן שנוכל לומר שגרגיר עפר זה נושא לגופים בלי גבול וכאלו כולם בו עד שהוא כגוף אחד שמזמן בלי גבול, כי הבלי גבול פחות מהקדמות לשטתם כנ"ל. ואי לזאת יכול אני להכריח שכל הגופות שהיו בו כולם כאילו קיימים באיש. ושנשאל עליהם אם הם מחודשים ויבא התשובה שבהכרח כולם מחודשים, ואזי כל המין מחודש. ואין שום נפקותא אם היה גרגיר עפר מכל דור עומד בפני עצמו ממש, שלא היה נושא לגופות אחרים כלל וכלל, וצורת הגוף שהיה בו מחודש א"כ ודאי הכל מחודש כמו שנת' לעיל אות י"א ממשל שורות האילנות. כמו כן אמת המשל הנ"ל ומכוון להנמשל אף גם אם ניתן להם שכל גרגיר נשא גופים רבים זה אחר סור זה אף לבלי גבול אם היה אפשר להיות כן, כיון שהרי זה לענין מבוקשינו כאלו כולם עומדים לפנינו. ועוד שאדרבה מה שהאחרונים אינם כאלו עומדים לפנינו לא איכפת לן ומבוקשנו רק שהיותר ראשון בו נדין כעומד לפנינו, המשל כגון אם היה נושא לעשר גופים נניח לו שהתשעה לא איכפת לן אף כאילו אין רושם ממנו רק הוא רושם להראשון מהעשרה. ועד"ז כשהוא נושא לגופים בלי תכלה נימא הכי