כט, א

בלי גבול, אפילו אם יומשך הריבוי הרבה מאד, הכל יהיה מוגבל כמקדם ממש רק שיהי' חשבון גדול יותר. ועוד דכשיתרבה עד שיגיע למספר רבוא או מילייאן, הרי חזר המספר לאחד מילייאן אחד, ואין במילייאן אחד שום קירוב לבלי גבול יותר מבאחד ממש. וכן אפילו אדאצליאן וכה"ג ריבויים יותר, וא"כ אחר כ"ז הריבוי הרי הוא שוה לענין הגבול ממש כבתחלתו שהי' אחד או שנים. וא"כ ברור כשמש שמדור דעכשיו או גם מדורות הראשונים עד סוף כל הדורות אי אפשר בשום אופן שיצא לפועל זמן בלי גבול אפילו רק מינוטין בלי גבול. ואם כן אם תאמר שהזמן אינו מחודש א"כ בהזמן החולף בהכרח עברו שנים בלי גבול, וכשעברו שנים בלי גבול ע"כ עברו ימים שס"ה פעמים בלי גבול זה אחר זה ומינוטין ת"ק אלף פעמים בלי גבול זה אחר זה, וזהו נמנע גמור, כי מכל עתה עד זמן העתיד אי אפשר שיצא לפועל אפילו פעם א' מינוטין בלי גבול. וכ"ש שאי אפשר שבזמן החולף יצאו לפועל מכל עתה עד העתיד ימים שס"ה פעמים בלי גבול זה אחר זה. ומינוטין ת"ק אלף פעמים בלי גבול זה אחר זה, זהו נמנע ושקר, כמו שתאמר על מספר מאה שהוא בלי גבול. כך הוא ענין הנ"ל. ואם תאמר שהרי על כרחנו והכל מודים בקדמות הבורא ית' א"כ סוף סוף מוכרחים אנו לצייר שמקודם מציאות והתהוות העולם עד שנברא העולם עבר כדמות זמן בלתי בעל תכלית, ואיך הוא, אך זה לק"מ כי