קמח, א

ורחוקים המה מלעשות להם צדקה. אמנם רש"י פי' דקאי על ישראל אבירי לב אשר אמצתם לבבכם בין העכו"ז ונדבקתם בי, הרחוקים מצדקה אשר ארכו להם הימים ולא הראיתי אתכם צדקתי לגאול עכ"ל. ופי' אבירי ענין תוקף בלע"ז גישט„רקטע הערצער.

אוה"ת נ"ך כרך א ע' רנג

[zman_begin]אבל [zman_end]

בקור' בענין אבל יש ד' שרשים. א' לשון אבלות ובכי. ויתאבלו העם מאד. בפ' שלח י"ד ל"ט. ובפ' כי תשא ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו. ל"ג ד'. וברבות בשה"ש ע"פ סמכוני שאבילות זו על הסתלקות השראת השכינה מהן כמש"ש כי לא אעלה בקרבך כו'. ועד"ז מצות אבלות על הסתלקות הנפש האלקית מהגוף חייבים הקרובים להתאבל. ב' לשון השחתה אבל תירוש. ישעי' כ"ד ז'. אבל אומלל ארץ. שם ל"ג ט'. ג' לשון מישור אבל מחילה. שופטים ז' כ"ב. ד' לשון בירור דברים אבל שרה אשתך.

אוה"ת פ' ויחי כרך ב תיח, ב

[zman_begin]אבק [zman_end]

ראה אוה"ת בראשית כרך ב תנז, ב.

[zman_begin]אהל [zman_end]

ענין איש תם יושב אהלים לכן נאמר מי יגור באהלך הולך תמים. יסתירני בסתר אהלו תלים כ"ז ה'. אגורה באהלך תלים ס"א ה'. וימתחם כאהל לשבת ישעי' סי' מ' פכ"ב. כאהלי קדר. ויששכר באהלך. הברכה ל"ג י"ח. וע"ש בפנ"י יש שכר להנחיל אוהבי יש ש"י עולמות א"כ זהו אהלך. בתוס' ספ"י דיבמות דצ"ו סע"ב ע"פ אגורה באהלך מבואר שזהו בישיבה של מעלה. וע' בהרמ"ז ס"פ בלק מתיבתא עילאה היא מתיבתא דקוב"ה. ענין אהל בל יצען. רש"י פ"ט דשבת דפ"ח ע"א ע"פ ומשה יקח את האהל לשון בהלו נרו והוא הי' קירון אור פנים. עכ"ה.

יהל אור ע' לח

[zman_begin]אוב [zman_end]

אוב בקורק' שרש אוב, אוה אביב של"ה קמ"ז א' ק"י ב' קמ"ח ב' שי"ב א' שנ"א א'. אב ע' ר"פ ויגש א' כתר ע"כ גם ארור יש יניקה ב' ברוך חכמה לכן בהצטרף אב זהו הרצון הנמשך ע"י חכמה כאב את בן ירצה אאלפך חכמה בחכמה יבנה בית זהו אב והנה ח"ת נק' ג"כ אב ע"ש שזהו כי אתה אבינו יר"ע נק' אב לאבהן אדר"ז ר"צ ע"א, אך ח"ת עלמא דאתגלייא מפתחות החיצונים ונק' שעורה שעור ה' ראשית קצירך סד"ה וספרתם וע"כ נק' אביב להקטין הענין כי אין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום טעם דגן ועיקר חטים מאכל אדם, מ"מ גם שעורה בכלל דגן רפ"ק דחלה משום שנק' מאכל לאדם שבבהמה, א"נ אביב אב לבחי' י"ב בקר שבבריאה מענין אביב זח"א עמוד ס"ז ופ' תצוה, א"נ אביב הבכור כעין אב והוא בכור לחטים וכמו בהמה נבראו קודם האדם גם ע"ד שעשו הבכור לפתח חטאת אלא שיעקב לקח בכורתו לכן עיקר בכורי נז' גבי חטים.

אוה"ת ענינים ע' קב