קלז, א

שבבינה הוא גילוי זית שמן דחכמה עילאה כי חו"ב הם תרין ריעין כו' וכמש"ש אות ז' סעיף י"ט זית נק היסוד וממנו יוצא השמן הטוב כו' ולפי הנ"ל הוא יסוד דאבא. אך פי' ועמדו רגליו היינו כי עכשיו אינו נמשך ביחוד חו"ב רק מחיצוניות האור הנמשך מעתיק יומין. ולכן במרע"ה נאמר ופני לא יראו. אבל לע"ל יומשך בהר הזיתים מבחי' פנימת עתיק וזהו ועמדו רגליו. ועמ"ש בלק"ת פ' תזריע בדרוש למנצח על השמינית גבי תמן נצח תמן מל שע"י הנצח יומשך הגלוי מפנימית יסוד דא"ק וז"ס ועמדו רגליו כו'. גם יש להעיר לענין הר הזיתים ממ"ש בסוף שה"ש ברח דודי כו' על הרי בשמים והיינו ע"י הירידה מתחלה על הרי בתר. וזהו ענין ב' הפירושים שבהר הזיתים הנ"ל. הא' דקאי על ק"נ וזהו הרי בתר. וע"י בירור זה נמשך העלי' על הרי בשמים בחי' הר הזיתים דחו"ב. וע' במא"א אות ה' סעיף זיי"ן. והנה ענין וראית את אחורי ופני לא יראו היינו כי יש בתורה נגלה ונסתר. וגם בהנסתר יש ב' בחי' נשמתא דאורייתא ונשמתא לנשמתא כמבואר בזהר פ' בהעלותך קנ"ב א'. ועיקר פנימית התורה יתגלה לע"ל והיינו ע"י ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים כי תירושך ויצהרך הם ב' הבחי' שבפנימי' ושמן צף ע"ג יין כו' שהוא פנימי' הפנימית כו'. ולפמש"ל שרגליו הם אותיות י"ל דפי' רגליו הם אותיות הטעמים זרקא מקף שופר כו' ועז"נ ובלילה שירה עמי. ועמ"ש בד"ה שיר השירים בלק"ת. והוא ענין שיר חדש שיתגלה לע"ל. ענין והארץ לעולם עומדת. ע' זח"א פ' לך דפ"ח ע"ב ויעמוד השמן כתיב הכא ויעמוד וכתיב התם שורש ישי אשר עומד לנס עמים: