קלד, ב

בלק"ת בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י בפי' שרפים עומדים ממעל לו ועמ"ש בד"ה את שבתותי מענין פי' עולת שבת ומ"ש בד"ה ושמתי כדכד עכ"ה), וכאשר היינו המון האנשים למטה שבתחתיית במקום ובמעלת המציאה כו' קרא שרות הנבואה על הנביא ירידה כו' (הג"ה, ועד"ז צמצם שכינתו בין שני בדי ארון נק' זה צמצום וכמ"ש במ"א עכ"ה) וכן כשתרד מכה באומה או באקלים כפי רצונו הקדום כו' יכנה הענין הזה ג"כ בירידה להיות האדם שפל ונבזה שיפקדו מעשיו ויענש עליהם לולי הרצון כו' (הג"ה זהו דוחק דאדרבה זהו גדולה שמשגיח על השפל ונבזה כמו על המלאכים לפי שאצל א"ס שניהם שוים הנמלה עם השמש כמ"ש הכוזרי. אלא צ"ל הירידה כמו בירידת העיון כו' כי יש הפרש בין ידיעה להשגחה כמ"ש הרמב"ם בי"ג עקרים עקר העשירי הידיעה ועקר י"א ההשגחה. וזה שיעיין לדקדק אחריהם ע"פ המדות ואפי' חב"ד זהו ירידה לגבי א"ס דקמי' אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו עמ"ש בלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ לבבתני אחותי עכ"ה) ולזה כנה זה הענין בירידה.

ארדה נא ואראה. וז"ש המדרש אחת מעשר ירידות כי יש ירידה לטוב כענין השפעת הנבואה וכמו וירד ה' על הר סיני להשפיל חכמתו ית' בענינים גשמיים שבתורה. אבל ירידה זו ע"ד מדה"ד כו' והיינו כי במ"ת הירידה ע"י ספירת החכמה משא"כ כאן הירידה ע"י מדה"ד כו'.

ג עו"ש ברכות א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח להם המקום פתח של תשובה כו' וע"ש במ"כ דהיינו מדכתיב ואם לא. וכה"ג אמר ר"א ב"כ ג"כ גבי דור הפלגה בפ' נח פל"ח ע"פ ועתה לא יבצר כו' אין ועתה אלא תשובה כו'. וכאן נ' כי הכצעקתה פי' הבחיי צעקת ה' תתאה דשם הוי'. ופתח של תשובה היינו ג"כ תשוב ה"א. וזהו ואם לא ע"ד הוא עשנו ולא אנחנו דפי' ולא באל"ף היינו א"א ושם מגיע התשובה והיינו ג"כ ע"י הכצעקתה צעקת ה' צעק לבם אל אד' כו':

[kitzur_begin] קיצור אות א' ארדה נא ע"ד לך רד והיינו מה שנתלבש במדה"ד ירידה נגד ועתה יגדל נא. ועל"ק ס"ד. או כי ירידה נגד היוצר עין הלא יביט. מרחוק:[kitzur_end]

ב) ירידה העתקת הגוף ממקום למקום מל' דאצי' נעשית עתיק דבריאה. ירידת העיון. וע"ד ששת ימים עשה וביום השביעי שבת וכן הירידה במדה"ד. עשר ירידות נגד ע"ס:

ג) ואם לא זהו פתח של תשובה תשוב ה' נגד הכצעקתה צעקת ה':

ד י"ל פי' הבטה מרחוק וראי' מקרוב זהו כענין ב' השגחות שנתבארו בלק"ת פ' ראה סד"ה כי תשמע בקול בענין לעשות הישר בעיני ה'. והבטה מרחוק היינו מלמעלה למטה כמו שלמעלה היש וכולא קמי' כלא חשיב. וזהו משמים הביט ה' וזהו ההבטה משם הוי' בחי' חסד. אכן ראי' היינו כמו שלמטה היש בחי' יחו"ת וזהו גבורה. וזהו המשפילי לראות בשמים ובארץ ר"ל ב' מיני השגחה. ובחי' זו שיתלבש לראות כמו שלמטה היש נק' ירידה וזהו ארדה נא ואראה. ועמ"ש ע"פ כי מי בז ליום קטנות שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ עמש"ש סעיף ב' מענין ארדה נא ואראה. וההיפך מזה פקח עיניך וראה שיאיר ויתגלה עינא פקיחא דא"א בז"א עד שגם עיני ז"א יהיו בבחי' ומדרגת טוב עין הוא יבורך כו' ע"ש: ובעה"ק ח"ג פכ"ז הביא בשם ספר הבהיר בענין ריח ניחוח אין ניחוח אלא ירידה דכתי' וירד ותרגומו ונחת כו' שיורד הוי' להוי' כו', ופי' העה"ק שהוא המשכת והבהקת האור והשפע במדות דאצי' מראש ועד סוף והוא אמרם שיורד ה' לה'^*. וכשהיחוד ממטה למעלה יקרא עלי' כו' עכ"ד. וצריך להבין לדבריו א"כ מהו ירידה לביש כמו וירד ה' לראות העיר. ארדה נא. ע"כ אפ"ל עפמ"ש באג"ה בסופו שבענין העלי' יש עלי' לטוב ועלי' להיפך. היינו עליית הכלים שמתעלים להלביש אורות עליונים יותר נעלים זהו מעלת^*