קח, ב
לבנים לתנורים, ולוטשי ברזל, ושארי דברים, וא"כ בהכרח נבנית העיר ע"י אנשים שקדמו לה הרבה, וא"כ היא מחודשת, וכמו"כ ממש בהדבור שהתיבות והצירופים הם כמו בתים שנבנו מן האותיות הנמשלים לאבנים, ויש הרבה בכל לשון הרבה תיבות מאד, כמו השמות שמים וארץ אור מים רקיע וכדומה, והפעלים והמלות זהו כמשל עיר גדולה מאד המצורפת מבתים רבים מאד, ועיירות אלו שהם השבעים לשון לא קדמה להם עיר אחרת, ועיירות אלו הם ודאי מחודשים כמו העיר הגשמיות הנ"ל, ונתחדשו ע"י האנשים שהם הסכימו על הלשונות, א"כ הם מחודשים. ומזה מוכרח ג"כ שכל המין אנושי מחודש כנ"ל. ומזה יש ליתן טעם מה שנאמר גבי שבת ממצוא חפצך ודבר דבר, כי שבת הוא עדות להקב"ה על מעשה בראשית כמ"ש ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת כו' כי ששת ימים עשה הוי' וכו', וארז"ל שבת קי"ט ב' כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו וכו', וכיון מהדבור יש ראי' מופתית על חידוש העולם ע"כ צ"ל שלא לדבר בשבת דברי חול, שהפסק הדיבור ג"כ להורות על חדוש מע"ב שבששת ימי בראשית נתגלה הדבור לשון הקדש כו' שבו נברא העולם.
[kitzur_begin] קיצור. הכוזרי ואחריו הרלב"ג הכריחו מהלשונות, חידוש העולם, ויש להוסיף שהדבור בכללו נמשל לעיר המחוברת מכמה בתים, וכמו שהעיר ודאי מחודשת, כן כללות הדבור מחודש, וכיון מין האנשים לא קדמו לעיר זו רק זמן מוגבל, א"כ מוכרח אשר כל מין האדם מחודש.[kitzur_end]
ב) ואחר שיתאמת הראי' מהדבור והלשונות, יובן שכמו"כ ממש בבתים ועיירות שהם ג"כ כולם מחודשים, שהרי אותה הטענה המכרחת שהלשונות הם מחודשים, והוא מפני שהם אינם טבעיים כ"א הם הסכמיים מאנשים שהסכימו שכן יהי' השמות והפעלים וכל הלשון, זהו המכריח שעל כרחך קדם זמן שלא הי' שום לשון מלשונות אלו, היינו קודם שהסכימו ע"ז האנשים קודם שהתחכמו לעשות הלשון, טענה זו שייך ביתר שאת ויתר עז על הבתים והעיירות שהם ודאי אינן טבעיים כי אם בנין ידי אדם כנ"ל סעיף א', א"כ מקודם שהתחכמו האנשים לעשות הבנין שזהו ג"כ חכמה ומלאכה, וקודם שהתחכמו ועשו המלאכה ודאי לא הי' שום עיר ולא שום בית, א"כ הם מחודשים אחר ההעדר. ואי אפשר לומר שהם ג"כ קדמונים כקדמות מין האנשים לשטתם, דזה אי אפשר, כמו שאי אפשר שהלשונות יהיו קדומים כמו מין האדם וכמש"ל וז"ל הרלב"ג שם ובהיות הענין כן מבואר שהלשונות אינן טבעיים ולזה יחייב שיהיו הסכמיים, והוא מבואר שכבר יחוייב שיהיו המסכימים קודמים ללשון בזמן, ואם הי' להם לשון אחר קודם יהי' מתחייב בו ג"כ מה שחייבנוהו אותו, רצוני שכבר יחוייב שיהי' הסכמיי ושיהי' המסכימים קודם ללשון ההוא בזמן כו', והם מחודשים בהכרח כמו שקדם, עכ"ל, וכמו"כ ממש בענין הבתים והעיירות, ע"כ הבונים הבית והעיר הם קודמים זמן רב להבתים והעיירות, וא"כ אי אפשר שיהיו קדמות הבתים והעיירות שוה לקדמות האנשים ועל כרחך הם מחודשים, אחר זמן היות מין האנושי. וממילא מובן ג"כ שגם מין האנושי מחודש, שהרי ודאי גם הם לא קדמו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.