פא, ב

אינון יסודא וקיומא דעלמא דכתיב וצדיק יסוד עולם כי צדיק הוא ע"ש שעושה צדקה להחיות רוח שפלים ועי"ז נמשך ומעורר המשכת האור והחיות מא"ס ב"ה להחיות העולמות שנק' שפלים דכולא קמיה כלא חשיב ממש^*.

[kitzur_begin] קיצור. ענין המגביהי לשבת ע"ד קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא, עלית וישבת במרום, בבחי' שלמעלה מהמדות דשם כחשכה כאורה ואם צדקת כו', והוא הסתלקות פנימית ז"א שבו אור עתיק ואזי הדינים מתגברים וזהו ענין הוי ונמשך מחמת כי פנו אלי עורף, וע"י התשובה שהיא החזרת פנים ממשיך גילוי פנימי' עליון סוכ"ע, ישוב ירחמנו, וזהו המשפילי לראות בשמים שהוא ז"א ובארץ מ':[kitzur_end]

וזהו ענין ברוך כבוד הוי' ממקומו להמשיך הגלוי מבחי' המגביהי לשבת וזהו ענין מאה ברכות, להמשיך התפשטות האור בע"ס וכל א' יהיה כלול מעשרה שזה ענין ברכה ע"ד וימצא מאה שערים, ולכן ע"י שתיקן דוד מאה ברכות פסקו מלמות כי הדינים הי' מתגברים מחמת הסתלקות האור ע"ד דסליק לעילא כנ"ל אבל המאה ברכות הוא להיות המשפילי לראות כו' כנ"ל:

ג^* זח"ב פ' בא דל"ו ע"א פתח ר"ש ואמר מי כה' אלקינו המגביהי לשבת, דסליק ואתעטר לאתיישבא בכתרא עילאה קדישא. פי' במק"מ שהז"א עולה לאריך הנק' כתר דאצילות*, ואפשר דקדק כן מהכף דכהוי' שהכף מורה על הכתר. ועיין מענין עליית ז"א בא"א בהרמ"ז תולדות קל"ה ע"פ ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, ובמ"ח גבי יוהכ"פ בענין ב"פ הוי' הוא האלקים, ז"א בעלותו לגבי עתיקא כאלקים חשוב, ואפשר זהו פי' כהוי' אלקינו היינו כאשר שם הוי' נעשה בחי' אלקים והוא בעלותו לגבי עצמות אא"ס, גם ע"ד ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים וכמו בשי"ב קודם חטא אדה"ר היה מדרגת ז"א בבחי' אשר עתה הוא אריך כמ"ש בספר הגלגולים, וע"ד מ"ש אאזמ"ו נ"ע בענין תנופת שתי הלחם ע"ג שתי הכבשים שמגביהים המדות דז"א שיתעלו לשרשן במדות דאריך כו' כמ"ש בלק"ת פ' אמור, וה"ע עליית ימי עולם בימי קדם, וזהו ענין כל המאריך באחד כו' להמשיך אור א"א בז"א, וזהו ענין ויקרא הוי' הוי' לקשר ולחבר ב' שמות הוי' אשר יש פסיק טעמא* רקיע המבדיל בין מים למים דהיינו בין ז"א לע"ק כמ"ש בספד"צ רפ"ה וה"ע הפרוכת המבדיל בין הקדש שהוא ז"א ובין קדה"ק שהוא א"א, אך ענין המגביהי לשבת היינו כאשר מגביהים הפרוכת ונכנס כה"ג בבית קדה"ק וכמו ויקרא הוי' הוי' כמ"ש בת"א פ' בשלח סד"ה וירא ישראל, והיינו ע"י התשובה שהיא בחי' עד יעבור עמך הוי' כמ"ש בד"ה האזינו השמים, וכמ"כ מעוררים עי"ז לעילא להיות המגביהי לשבת וע"ד שפי' בת"א פ' יתרו בד"ה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו וז"ל וניתן להם כח זה במ"ת שהם יעלו וינשאו בחי' אדם ג' קוין למעלה מבחי' אדם וכמש"ש והחיות בנשאם את הכסא נושאות את מראה אדם שעליו למעלה לבחי' כי לא אדם הוא כו' למעלה מבחי' וגדר ההשתל' להמשיך משם אור חדש לבחי' אדם שעל הכסא והוא בחי' המשכה חדשה ואור חדש מבחי' סוכ"ע לבחי' ממכ"ע, עכ"ד. וזהו כה' אלקינו המגביהי לשבת כי הנה בחי' דמות כסא כו' ועל הכסא דמות כמראה אדם זהו בחי' ממכ"ע שהוא ענין סדר ההשתל' ג' קוין חג"ת שנאצלו ע"י צמצומים עצומים כו', אכן המגביהי לשבת שיתעלה הכסא ובחי' אדם לבחי' עצמות אא"ס והיינו ע"י הכתר עליון שהוא הממוצע המחבר עצמות אא"ס עם הנאצלים. וזהו כה' אלקינו דווקא כי האבות הן הן המרכבה שהן הן המגביהים ומעלים בחי' אדם לבחי' כי לא אדם הוא ע"י בחי' שאו לגלגלתם בד"ה במדבר סיני.

[kitzur_begin] קיצור ענין המגביהי לשבת עליית ז"א בא"א ע"ד והחיות נושאות את הכסא ועי"ז מתעלה בחי' כמראה אדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא. וזהו המגביהי [kitzur_end]