עא, א

והתוי"ט בשם הר"ש פ' לשון לובן כמו שדה הלבן), ואמר לבנת הספיר כמו שראה יחזקאל אבן ספיר, והעד על פירושו זה שאמר כמעשה לבנת ולא אמר כמראה לבנת וכו' כי על גוון הלבן אין לשון כמעשה נופל בו, ויהיה ביאור הכתוב כי היו רואים כסא הכבוד כמעשה לבנת של ספיר זך ובהיר, ותחת אותו כסא שהוא כמעשה לבנת הספיר, ראו עצם השמים לטוהר והוא הרקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה וכו' והרקיע תחת הכסא תחת אלקי ישראל, (ואדמ"ו נ"ע בת"א ס"פ משפטים פי' דכעצם השמים הוא בחי' עליונה יותר מבחי' לבנת הספיר. ולדבריו י"ל דבחי' שמים אלו זהו ענין השמים כסאי, וכמ"ש ג"כ הבחיי לקמן שיש כסא למעלה מכסא וזהו ענין כסאות למשפט ב' כסאות), וע"ד המדרש כדי לזכור שעבוד של ישראל בלבנה כדלקמן סעיף ט' בשם רבות פ' אחרי פכ"ג. וביאור הענין ללמד שהקב"ה מיצר כשהעוכמ"ז מצירין לישראל (וע' ברבות שמות ע"פ מתוך הסנה ובזח"א ס"פ וירא דק"כ ע"ב ע"פ בכל צרתם לו צר וכו', ואדמ"ו נ"ע פי' שזהו הבירור שנעשה מבחי' לבנת ע"ד ונלבנה לבנים כו' שזה הי' התיקון ע"י בחומר ובלבנים כו' ועי"ז נעשה בחי' לבנת הספיר), וע' זקנים אלו הם השוטרים המוכים על הצבור להקל מעליהם עול הלבנים ולכך זכו מדה כנגד מדה להשיג כמעשה לבנת הספיר, עוד העיר^* דלבנת הספיר זהו ענין שלג שתחת כסה"כ שארז"ל שממנו נברא הארץ, ופי' רגליו, כמו ועמדו רגליו (ועמ"ש ע"פ זה במקומו ובד"ה ואתה תצוה).

עוד פי' כי כסה"כ מיוסד משלשה יסודות, אש רוח מים שהם נאצלים מחג"ת, וזהו שנזכר כאן ג' גוונים לבנת הוא גוון לבן, הספיר גוון אודם, וכעצם השמים גוון תכלת כי תכלת דומה לים וים דומה לרקיע, גם פי' ותחת רגליו שהוא הכסא יש כמעשה לבנת הספיר שהוא כסא אחר וזה יורה על שני כסאות כו' כסאות למשפט כו' עד די כורסוון רמיו כו', ויש שפירשו כמעשה לבנת הספיר כי המשיל השגת האצילים לענין הספיר הלבן שהוא מראה מה שבתוכו שהוא פנימי ונסתר שם, והפנימי הזה הנסתר הוא נראה מתוך החיצון אבל עצמותו אינו נראה ואינו נודע לעצמו, וזהו וארא אל אברהם וגומר היא הנקראת פנים בפנים כח לפנים מכח ולכך אמר כמעשה כעין מה שיעשה הספיר הלבן שהפנימי הנעלם נראה מתוך החיצון אבל עצמותו אינו נראה כי הוא נסתר ונעלם מן ההשגה עכ"ל, ולא מובן כוונתו אם ר"ל ע"ד שנראה דרך זכוכית שרואים המהות ממש רק שזהו דרך מחיצה דקה ונק' אספקלריא המאירה או כמו שרואין ע"י שפיגעל שרואין רק דמות מהדבר ולא מהותו כלל, ומסתברא דר"ל כמו שרואין דרך זכוכית. והנה הרמ"ז פ' ואתחנן דרס"א ע"א פי' ג"כ שיש הפרש בין פנים בפנים שנאמר אצל ישראל ובין פנים אל פנים שנאמר אצל משה כי פנים בפנים ר"ל שהפנים העליונים נתלבשו בפנים שלמטה מהם במדרגה דהיינו א"א בז"א, אבל פנים אל פנים זהו גלוי פנים העליונים ממש.

והנה מ"ש הבחיי וזהו וארא אל אברהם כך פי' בזח"ב וארא כ"ג א' וז"ל ואי תימא דאבהן לא הוו ידעי בהו (היינו המדות הנמשכים משם הוי' ע"ש), אלא הוו ידעי מגו אינון דאתגליין דהיינו מהמדות הנמשכים משם אל שדי ע"ש, הרי זהו ע"ד כמעשה לבנת הספיר כנ"ל, וכן פי' בזח"א ר"פ וירא דצ"ח ע"א שע"י המילה נתגלו מדות דז"א במלכות וע"י המל' ראה אברהם מדת העליונות משא"כ קודם המילה, ובמק"מ שם ודרגין עילאין הם סוד נה"י שה"ס הרגלים כו' גם דאיהו בנצח כו' ע"ש, וא"כ לפי"ז מדוקדק מש"כ ותחת רגליו שהם נה"י דז"א ובתוכם גם נה"י דא"א ונה"י דעתיק כו' כמעשה לבנת הספיר שע"י בחי' לבנת הספיר שהוא המל' ראו ג"כ בחי' רגליו כו' וכמ"ש בד"ה קול דודי גבי מדלג על ההרים שכל ההתגלות גם מה