נד, ב

ומ"ש בד"ה והיה מספר בנ"י ובד"ה השמים כסאי ובד"ה שובה ישראל, גם חו"ב נק' שמים וארץ עילאין. והנה התהוות העולמות הוא ע"י חו"ב שנק' אין ויש ונמשכו ע"י המדות והדבור וכמ"ש במ"א ע"פ הקול קול יעקב, ונק' בחי' זו יחוד או"א התמידי שהם תרין ריעין דלא מתפרשין כי תמיד צ"ל נמשך מאין ליש. וז"ש רז"ל מציון נבראו בחי' יסודות דזו"נ שעל ידם נמשך ההשפעה והיחוד כו'. ולכן נק' תולדות השמים והארץ כמו דו"נ המזדווגים יחד ועי"ז מוציאים תולדות לעולם כך ע"י חיבור ויחוד השמים והארץ שהם המדות והדבור מזה הוציאו תולדות כו' ושרש המשכה זו נמשך מיחוד חיצוניות דאו"א כמ"ש בפע"ח שער הק"ש. וזהו בהבראם בה' בראם וכמ"ש רז"ל מנחות כ"ט ב' ע"פ כי בי"ה צור עולמים ביו"ד נברא העוה"ב בה' נברא העוה"ז והיינו כי יחוד חיצוניות נק' עיקרו ע"ש הבינה שהיא אות ה' והיינו להיות ישסו"ת שניהם רמוזים באות ה', וזהו בה' בראם. אבל העוה"ב עיקרו מבחי' יחוד פנימי דאו"א שהוא אות יו"ד כי או"א עילאין שניהם רמוזים באות יו"ד כמ"ש בע"ח והביאו הרמ"ז ס"פ קרח^*. והענין כי בינה היא מקור ההשתלשלות וזהו ענין בינה מקננא בכורסייא, הוא בריאה שלהיות בריאה מאין ליש זהו ע"י מסך הבינה כו' כמ"ש בע"ח שער סדר אבי"ע. משא"כ החכמה היא למעלה מהשתלשלות כמ"ש בע"ח שם שבחי' חכמה זו היא חכמה דא"ק שבה ועל ידה מאיר בחכמה דאצילות כו' ע"ש, וזהו יחוד פנימי דאו"א שנמשך מחכמה דא"ק כו'. ואפ"ל עוד דתולדות השמים והארץ שהם זו"נ הם המלאכי' שהתהוותם הוא ג"כ בשי"ב וכמארז"ל ע"פ ועוף יעופף ועוף זה מיכאל כו', והיינו שהתהוותם ע"י דיבור העליון כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. והנה בהבראם באברהם פי' בזח"א ד"ג סע"ב, שהוא בחי' אבר מ"ה היינו זיווג יסוד ומל' ע"י יסוד והיינו כנ"ל בענין וחכ"א מציון נבראו כו', וזהו אלה תולדות כו' ו"ק דז"א הם בחי' אלה שהוציאו תולדות ע"י אבר מ"ה, וזהו מי ברא אלה מי היינו בינה שנתלבשה בו"ק דז"א וע"י ברא אלה מבחי' ברא נעשה אבר כו'. וע' זח"ב ר"פ אלה פקודי ר"ך ע"ב כתיב הכא אלה פקודי המשכן וכתיב התם אלה תולדות השמים כו' שנמשכו ע"י החסד בהבראם באברהם כו' ועמ"ש ע"פ אלה פקודי המשכן שהוא ענין יחוד זו"נ מלשון חייב אדם לפקוד את אשתו.

[kitzur_begin] קיצור. תולדות השמים והארץ שהם המדות והדבור הם המלאכים ושאר נבראים מציון יסוד המזווג המדות והדבור נבראו, ושרשו מיחוד חו"ב ונק' חיצוניות חו"ב וזהו בה' בראם, משא"כ העוה"ב נברא ביו"ד יחוד פנימי דחו"ב, גם בהבראם באברהם אבר מה, אלה תולדות ע"ד אלה פקודי כו': [kitzur_end]

ב והנה להבין קצת הפסוק שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, דמשמע שזה נראה בעין וכמ"ש ומבשרי אחזה אלוה, י"ל שאחד מן הראיות מרומז ג"כ בתיבת אלה דהיינו מ"ש אלה תולדות השמים, ועוד ע"ד מ"ש ברבות בראשית פי"ב ע"פ אלה תולדות השמים וז"ל כל מי שיש לו תולדות מת ובלה ונברא ואינו בורא כו' א"כ זהו שאו כו' מי ברא אלה דהיינו אלה תולדות השמים והארץ א"כ שהשמים והארץ יש להן תולדות הם נבראים ולא בוראים. וא"כ שאו מרום עיניכם וראו מי כו', וענין פי' הרבות כל מי שיש לו תולדות, היינו דכמו האנשים הם הווים ונפסדים, כן ודאי כללות מין האנשי' מחודש ונברא, שהרי שום איש החולף 1) תחת^* הגליון הי' בכי"ק: תולדות השמים והארץ מדבור מלאכים ונש"י עלו במחשבה אך תורה רצון עליון ע' ד"ה מי מנה וג"כ מי אלה סתים וגליא ע"ש בענין מי מנה ומספר ואלה נשמות בנ"י מפנימי' או"א ע' חמשה קנינים