כח, ב

תאמר עוד ע"ז רבבה פעמי' רבבה כו' והוא רבוי עצום והכל גבול ולא פגע ולא נגע אל בלי גבול. א"כ מכ"ז שהאנשים רק אלף מילייאן מוכרח שהעולם מחודש לא מזמן רב וכ"ש לפי האמת שבכל דור נולדים ונוספים רבוי עצום יהי' ההכרח שהעולם מחודש רק ערך ה' אלפים שנה כמו שהוא באמת. ואם תאמר^* להפך שמתמעטים אנשים בכל דור, א"כ ממ"נ אם מתמעט אף אחד בכל דור, היה ראוי שלא ישאר אף אדם א' בעולם, שהרי עברו דורות בלי גבול, ובכל דור מתמעט אחד א"כ אף אם היו אנשים בלי גבול היה ראוי שלא ישאר כלום, כ"ש שהם במספר וגבול. ואם תאמר שדור א' מתרבה ודור א' מתמעט זה רחוק שהרי אי אפשר לצמצם ועיין פ"ב דבכורות די"ח ב' דאפילו בידי אדם א"א לצמצם וכ"ש בידי שמים. וא"כ ממ"נ אם מתמעטים האנשים בסך מאה דורות עד"מ, היה ראוי שלא ישאר אף אחד, ואם מתרבים הי' ראוי שיהיה בלי גבול, ועוד אנו רואים שמתרבים, וישראל וכהנים יוכיחו כנ"ל, וכמ"כ מאומות ישמעאל שנימולים והם נולדו מאיש אחד היינו ישמעאל בן אברהם שלכן הם נימולים, והרי הם רבוי עצום שנתרבו מאיש אחד.

[zman_begin]נוסח א'[zman_end]

ב. דרך שני. הנה מדור דעכשיו או עד"מ אף מן דורו של משה עד סוף כל הדורות שיצאו לפועל, אי אפשר בשום אופן שיעבור זמן בלי גבול בפועל, כי אם שיש בכח שתתמיד ההתהוות והזמן וגם אם ירצה הקב"ה שיומשכו הדורות עוד ולא יפסקו ולא יחרב העולם, ולא יסתיים המספר והגבול כ"א שיומשך נצח סלה ועד. אבל עכ"ז אי אפשר בשום פנים שיצא לפועל בלי גבול, לשיאמר שעברו עד"מ מימות משה עד הזמן ההוא ימים בלי גבול או אפילו שעות בלי גבול או אפילו רק מינוטין בלי גבול זה אי אפשר כ"א כל שיומשך נצח עכ"ז יהיה הכל מינוטין בגבול, רק שיוכל להיות שזה הגבול לא יסתיים ודבר זה נראה בחוש שכל שיש לו תחלה והיה מוגבל א"א שיתרבה לבלי גבול בפועל ממש, ע"י מה שניתוסף עליו חלקים גבוליים, דלגבי דבר שהוא בבחינת בלי גבול אין כנגדו שום ערך במספרים. וא"כ כשנתרבה על המאה והשנים, מאה או אלף או רבוא, לא נתקרב עי"ז כלל שום קירוב לגבי בחי' בלי גבול יותר ממה שהיה מספר אחד או שנים. ומאחר שלא נתקרב כלל ע"י הרבוי, א"כ א"א בשום פנים שעי"ז יגיע להיות