קח, א

מבואר לעיל איך הכוזרי מ"א סי' נ"ג נ"ד נ"ה נ"ו הביא ראי' חזקה מהלשונות, על חידוש העולם, כיון שהכריחו שהלשונות הם הסכמיים ומחודשים ע"י בני אדם, ובודאי האנשים לא היו בלי שום לשון זמן בלתי מוגבל כ"א זמן מוגבל, ומה שיקדם זמן שיש לו תכלית למחודש הוא מחודש בהכרח, הנה א"כ יהי' המין האנושי מחודש בהחלט, כ"כ הרלב"ג מאמר ששי פט"ו.

ונקרב הדבר אל ראות העין יותר והוא כי הדבור בכללו נמשל לעיר, כנודע שהאותיות נמשלו לאבנים, וע"ז אמר בספר יצירה שתי אבנים בונות שתי בתים שלשה אבנים בונות ששה בתים, וגם שזהו על פי חכמת הקבלה, עכ"ז גם השכל אנושי יעיד ע"ז, אם נמשיל עד"מ עיר אחת ישינה בתים שלה בנויות מאבנים חזקים ועומדת כן מימות עולם, לא קדם אלי' שום עיר כ"א היא ישינה וקודמת לכל יישוב שאר עיירות, אעפי"כ לא יעלה על הדעת שהיא קדמונית, כ"א ודאי מחודשת אחר ההעדר, שהרי הבתים על כרחנו עשוים בידי אדם, ואינן נעשים מן השמים כנראה בחוש, וגם אי אפשר שתבנה כ"א ע"י אנשים אומנים רבים מאד וע"י קרדומות ושאר כלים, ועושי זכוכית לחלונות, ועושי