א, א

א הראשונה מהם מן התכלית (כלומר מה שהוא בעל תכלית בארכו ורחבו וכן בהיקפו. הוא ג"כ בעל תכלית בכחו) והוא ששמים וארץ כיון שנתברר שיש להם תכלית. בהיות הארץ באמצע וסבוב השמים סביבותיה. התחייב שיהיה לכחם תכלית. כי אי אפשר שיהיה כח לאין תכלית לגשם בעל תכלית. ודוחה זה הידוע. (ר"ל זהו ידוע ומושכל ראשון שא"א שגשם בעל גבול יהיה לו כח בלתי בעל גבול. ומה גם אם לפי הסברא השקרית שהשמים אינן מחודשים. וכחם נמשך מעצמותם. א"כ הגשם וכחו כמו תאומים יחד. אי אפשר ביותר שיהיה לגשם בע"ג כח ועוז בלתי בע"ג. משא"כ אם השמים מחודשים והכח שבהם נמשך מהבורא אותם. יוכל להיות שיקיימם לעד ע"י שיחדש בהם הכח תמיד. ע"ד מ"ש יחליפו כח. אבל לפי דעת הקדמות שאינן מחודשים ומציאותם מעצמותם פשיטא שא"א שיומשך כח בלתי בע"ג מגשם בע"ג. או שיהיו תאומים יחד). וכאשר יכלה הכח השומר אותם התחייב בו שיהיה להם תחלה וסוף. (ר"ל מאחר שבהכרח הכח השומר אותם הוא בעל תכלית. א"כ מחוייב ומוכרח שיהיה לו תחלה וסוף. כי אם היה קדמון א"כ הוא בלתי בע"ג וזה אי אפשר מאחר שגופו בעל גבול. א"כ ע"כ אינו קדמון. וגם א"א שיהי' נצחי מצד הכח שבו שהוא בעל גבול אם לא ע"ד יחליפו כח. וג"ז צ"ע כמו שגוף האדם מצד טבעו א"א שיתקיים עד)^*. עכ"ל. וראיה זו מבואר ג"כ במ"נ בהקדמת ח"ב סעיף י"ב וז"ל השתים עשרה כי כל כח שימצא מתפשט בגוף הוא בעל תכלית. להיות הגשם בעל תכלית עכ"ל. וכ' ע"ז הש"ט ומופת על זה שאם נחלקו הגשם. נקח חלק מהכח. וכמו שחלק מהגשם ימדוד את כולו (כמשנ"ת שם בהקדמה סעיף א') כן חלק מהכח יחוייב שימדוד את כולו. ואם לא. יתחייב שחלק מהכח לא ימדוד את כל הכח כמו שחלק מהגשם ימדוד את כולו. וזה שוא ודבר כזב. וגם כי יתחייב מזה שיהיה החלק כמו הכל וכו'. למה שנחלק זה הגשם לעשרה חלקים לא ימלט הכח הנשאר בחלקים אם הוא בעל תכלית או בלתי בעל תכלית. אם נאמר שהוא בב"ת יתחייב שיהיה החלק כמו הכל, (הג"ה ועמ"ש ח"ג סי'* שבאמת ממופת זה מוכרח ג"כ שהאנשים שחלפו היו בגבול ומספר ולא בלתי גבול שא"ת* שהיו בלתי בע"ת. יתחייב שיהי' החלק כמו הכל. אך עכ"פ לענין גשם מוסכם כן מכל הפילסופים. וביותר הראיה שהביא רס"ג שהשמים בע"ג שהיא חושיית יותר אפילו ממופת הנ"ל). ואם הם בע"ת יחוייב שמשני אלו הבעלי תכלית (או מעשרה מהם) יתקבץ מהם דבר שהוא בלתי בעל תכלית. וא"כ יהיה הכח המונח בבע"ת. בעל תכלית. (שהרי נתקבץ משני בעלי תכלית). ולכן מוכרח שכל כח שיתפשט בגוף הוא בעל תכלית להיות הגשם בעל תכלית עכ"ל. עוד כ' הש"ט שם תחלה וז"ל דע כי הכחות שימצאו בגשמים מהם כחות שיקראו כחות מתמידים. ומהם כחות שנקראו פועלים. והרצון בו כי נאמר שהגלגל יש לו כח להניע וזה הכח הוא מוגבל. כי הגלגל מצד שהוא גשם אין לו כח להניע גשם גדול. כמו שנאמר שגלגל שבתאי לא יוכל להניע גלגל ערבות. והכח להתמיד המציאות אין צריך כח נוסף על הדבר לשיתמיד מציאותו אלא שיהיה בלתי מורכב מהפכיים ולא יעשו בו הפכים דבר. אבל לפעול דבר באחר צריך כח נוסף על עצמו. והנה כפי דעת הרב וב"ס* ורבים מחכמי הישמעאלים. שיסברו כי כל כח גשם מצד עצמו אין לו כח מצד עצמו להתמיד זמן בבע"ת ולא