תיח

תיח

כתיב ויהי בימים הרבים ההם כו' ויאנחו כו' ותעל שועתם. וגם אנחנו נאנח בשברון מתנים, אנחה השוברת חצי גופו של אדם, ואף כי על חורבן בהמ"ק שנינן בה, מ"מ צרות חדשות נאנח עליהם, מלאכי מעלה יבכיון על דאבוני, אנחנו אין כחינו אלא בפינו, תולעת יעקב. משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה', פי' כי אם ח"ו תגזור גזירות כגון עצירת גשמים או רעב, אבל איך תוכל לסבול גודל הרחמנות מאנקת אביונים, כי אינך כמלך בשר ודם שאינו יודע עתידות, אבל אתה מגיד ורואה מראשית אחרית ורואה הרחמנות, ומלך רחמן אתה, ע"כ עתה אקום, קודם בא הצרה אקום להושיע יאמר ה', כ"ש שתושיע מצרה שכבר באה. מתי ינחם את משיח מכל יסוריו שסבל, ואת אבילי ירושלים והעיר האבילה כו'.