תיז

תיז

כתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך. אף אם הוא גר או תושב, ואיזהו תושב כשקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואוכל נבילות, אעפ"כ מצווין להחיותו. א"כ גם אנחנו, אם אין בנו כי אם שאין אנחנו עובדי ע"ז, כמ"ש אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר הלא אלהים יחקר זאת כו', ואם אנחנו כופרים בע"ז הלא ארז"ל הכופר בע"ז כמודה בכל התורה, נמצא אנחנו מודים בתורתך ובך. ואף כי גרים ותושבים אנחנו עמך תושיענו, ואף על פי שאיני כדאי ולא ראוי ולא זכאי להמליץ על עצמי, כ"ש על אחרים, כמרז"ל יבוא זכאי ויכפר על החייב, ואני חייב ולא זכאי, אעפ"כ הלא ארז"ל אף על פי שהנדון אומר יכול אני לחפש על עצמי זכות כו', כ"ש על ישראל.

כתיב והבאתי אותם בארץ אויביהם או אז יכנע לבבם, ואנחנו כבר נכנעים מאד, ואז ירצו עונם וזכרתי את בריתי יעקב כו'.