תב

תב

[כלל העולה שיום השבת הוא יום קדוש, שמאיר ומתגלה בהירות מקדוש שהוא הש"י קדוש הקדושים, ומאיר על כל הברואים, ועיקר על עמו ישראל, כי זה סוד] פריסות סוכת שלום, כי סוכה ר"ל [יסכה] [שהוא] לשון צפיה, שהוא ענין הבהירות המתגלה, כדי שעי"ז ישתוקקו הנשמות אליו, ועיני כל אליו יצפו. ושלום הוא ענין התקשרות הברואים בבורא ית', כי זהו שלימות ושלום הכל א'. וענין שנקרא סוכה הוא שהוא כמו סכך שיש בו נקבים ומתנוצץ אור השמש בו דרך הנקבים , כמו כן הבהירות של הש"י מתגלה לכל אחד ואחד לפי ערכו, לא' בניצוץ קטן, ולא' גדול מזה, ולזה נק' סוכה.

[ ולפי זה אם עיני שכל לך תבין] עיקר יום השבת הוא להתדבק בהש"י על ידי תפלה ותורה, ולזה קורא בזוהר האי יומא יומא דנשמתין, ולא יומא דקיימא בגופא, ר"ל שמאיר שורש הנשמות על הנשמות שבגופים והם נכפפים אליו, וזה נק' תוספות נשמה יתירה, וכ"ז נרגש [לכך צריך להזהר בתפלת שבת מאד מאד, כי זה עיקר השבת . . .] .