ת-א

ת-א

יחשוב שעולם הדיבור מדבר בו וזולתו אי אפשר לדבר, כמו שכתוב אדנ-י שפתי תפתח. וגם כן מחשבתו א"א להיות כ"א ע"י עולם המחשבה [והוא כשופר, כי מה שתוקעין בתוכו אותו הקול הוא מוציא, ואם יפרוש ממנו התוקע אז לא יצא הקול, כך בהעדר ח"ו ית' ממנו אינו יכול לדבר ולחשוב] .