שצב
שצב
[שמעתי זה] משל [ ממורי ] , לבן מלך שהיה בין אנשי הכפרים ובא לו אגרת שלומים מאביו ורצה לשמוח והיה בוש וירא מאנשי הכפר, וצוה לתת להם יין [שרף] והם שמחו בשמחתן והוא שמח בשמחת אביו. כך החומר והצורה של אנשי סגולה [וכו', ודפח"ח] .
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.