שנט

שנט

איש אחד צדיק הי' חולה זמן רב, וכשהי' עובר דרך שם הבעש"ט נתנו לו פדיון, וביקש ממנו תלמידו מהבעש"ט שיבקש רחמים עליו שיעמוד מחליו איש זה כי הוא איש צדיק, וגם העולם מתרעם עליו שקיבל פדיון ואינו מועיל. ואמר לו הבעש"ט, יהי' עדיין חולה ויהי' שוכב על ערש דוי. והפציר בו תלמידו לרבו הבעש"ט כו', וא"ל הבעש"ט זלה"ה, הנה אגלה לך שיש ביער כמה רקים ופוחזים ורוצים להרוג כמה אנשים מערים של ישראל, וזה האיש ע"י יסוריו הוא מגין עליהם, וכי כבר נשלחו אנשי מלחמה לבקש אותן הרוצחים, ואחר שלשה ימים כשיביאו לעיר אותן הריקים ופוחזים אסורים בכבלי ברזל אז יעמוד זה האיש בריא כאולם. וכן הי', שתיכף כשהביאו לעיר אותן הפוחזים והיו רצים כל אנשי העיר לראותם, עמד גם זה האיש תיכף מחליו ג"כ.