שכב

שכב

מעי מעי אוחילה, פי' על בניי יוצאי מעי, קירות לבי הומה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעה נפשי. דכמו שבעולם הזה תוקעין בשופר, כן בעולם עליון בשופר גדול יתקע, וקול זה השופר שמעה נפשי. לפנים היו נביאים השכם ושלוח, ועתה לא נשאר כ"א קול שופר שמעה נפשי תרועת מלחמה. שבר על שבר נקרא, לא די לנו בשבר חורבן בהמ"ק, כמ"ש מה אעידך כו' כי גדול כים שברך, אלא הגזירות רעות ועניות, כי שודדה כל הארץ פתאום שודדו אהלי רגע יריעותי. אין אדם בטוח בחייו ועושרו כמו לפנים בארץ הקדושה, שהיה איש תחת גפנו, ובפרט הולכי נהרות וימים.