שיב

שיב

נאמר דרשו את ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, וארז"ל דקאי על עשי"ת. ופעם נא' ובקשתם משם את ה"א ומצאת כי תדרשנו, משמע כל זמן שתדרשנו, כמ"ש אשר לו אלקים קרבים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו. הפי' הוא> דהנה היום בזמן הגלות הוא בקל להשיג רוח הקודש יותר מבזמן הבית, כמשל המלך כשהוא בבית מלכותו א"א להתקרב אליו כ"כ כמו כשהוא בדרך, שאז יוכל להתקרב אליו כל מי שירצה, אפי' בן כפר שאינו הגון לבוא לפני המלך בבית מלכותו, ובדרך בפונדק שלו יכול לבוא לפניו ולדבר עמו. כך היום בגלות, כשהאדם מחשב בדביקות הש"י ב"ה אזי [מיד] שורה עמו ושוכן אצלו. בכן ראוי לאדם שיתרחק עצמו מן התאוות ומחשבות זרות בכדי שלא יפרד ממנו ית', רק יעשה כל מעשיו לשמו ית'. וזהו הרחק משכן רע, ר"ל ממי ששוכן אצלך הרחק הרע.