שא-ד
שא-ד
האדם כשידבק עצמו להדיבורים הדיבורים ימליצו בעדו, והוא שלא תהיה כוונתו לשום דבר רק לדבק עולם הדיבור לעולם המחשבה. וזהו פי' ג' ספרים נפתחים בראש השנה, ספר הוא לשון דיבור, [לשון] סיפור של צדיקים שכוונתם אינו כ"א ליחד עולם הדיבור לעולם המחשבה, נכתבים לאלתר לחיים, שהם מתדבקים לאלתר להיות חיים. בינונים, שכוונתם לייחד וגם בשביל שיעשה הקב"ה רצונם, תלוים ועומדים עד יוה"כ שאז הוא התגלות עולם המחשבה, ויש לכל המחשבה עליה ונעשה ג"כ מחשבתם. [וזהו הכתיבה, שמדבק האדם מחשבתו להקב"ה ונרשם במחשבתו מה שיארע לו] .
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.