רצב-א

הערות

1. סא. במקורו : פי' כי עיקר האדם הוא הצלם דמות אדם שבו, וכדאיתא בזוהר כשחיה דורסת את האדם בודאי נדמה לה כבהמה, והלך ממנו דמות אדם מחמת העבירות שעשה. ואדם בגימטריא מ"ה, וזהו פירוש איזהו שוטה המאבד מ"ה, ר"ל צלם אדם גי' מ"ה, שנותנים לו מעולמות עליונים (ונקרא שוטה אם איבד זה מחמת שטות, כי אין אדם עושה עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות). ----- הערות וציונים ----- ראה לקמן סי' רצב-ב. צלם אדם גי' מ"ה – ראה זח"א כד, א ושם כה, ב. זח"ג עדר, ב. תקו"ז תס"ט קו, סע"ב. זו"ח רות עח, ג.