רנה

רנה

זלה"ה בענין> [שהקשה מורי על] משרז"ל בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת כו', ממה נפשך אם א"א לשום אדם לשמוע הכרוז הזה א"כ למה יוצא בת קול כלל, ואם אפשר [להם] שישמע [אם כן] מ"ט לא נשמע [שאם יאמר אדם ששמע ידונו אותו כנביא שקר] . וביאר כי למעלה אין אומר ואין דברים רק עולם המחשבה, א"כ מה שמגיע לאדם מהרהורי תשובה הוא מן הכרוז וכו' [ודפח"ח] .

ולכך אין רשע שאין לו הרהורים טובים בכל יום מכח הכרוז הנ"ל, ובבוא הרהורים טובים מפנה ומעבירן מלבו ומפנה לבו לבטלה, ובודאי מתחייב בנפשו שניתן לו אוצר טוב והוא בורח מהמלך. כמו ששמעתי משל בשם מורי למלך שהיה ממנה על אוצרו ד' שרים ונטלו האוצר וברחו, א' נתיישב בדעתו וחזר מעצמו, ב' נתיעץ עם חכם א' ודיבר על לבו מה ראה על ככה וחזר, הג' הגיע למקום שדנין בני אדם על כיוצא בזה וחזר מחמת מורא, ד' לא שב כלל. והמלך לזה שחזר מעצמו נתן לו יותר גדולה מאחר שנתיישב בטוב שכלו לחזור, משא"כ להשני אמר אלו לא מצא חכם שיעצו כך לא היה חוזר, והג' שחזר מחמת שראה שדנין לבני אדם מינהו המלך להיות ממונה שם לראות זה הצער. ואמר מורי זה על עצמו והבן .