רמו

רמו

כי שמש ומגן ה' אלהים, [וידוע] כי שם הוי' נקרא שמש, וז"ש שמש ומגן, הוא הדמיון כמו ה' אלהים, ר"ל כמו שא"א להסתכל בשמש מגודל אור בהירתו אם לא ע"י מגן ומסך המבדיל שהוא המגן בעד אור השמש שיוכלו ליהנות מאורו, כך הוא שם הוי' ב"ה שאורו רב מאד מגודל אור בהירותו [אור החסד והרחמים שבו, אם לא היה לאורו הגדול מסך המבדיל לא היו יכולים העולמות לקבלו] , לכך הוצרך לצמצמו ולהגבילו בתוך שם אלהים , שהוא המגן.

וזשארז"ל לע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה [והרשעים מתלהטין בה והצדיקים מתרפאין] כו', [רמזו להנ"ל] , פי' שלע"ל יוציא שם הוי' מנרתיקו שהוא שם אלהים , שעתה הוא מלובש בתוכו, [כי אז כח הצדיקים רב] , ויקויים בהם והיו עיניך רואות את מוריך , ויוכלו לקבל בהירותו ורחמיו הגדולים [וחסדיו המרובים ומתרפאים בהם] . אבל לא כן הרשעים אלא מתלהטין, כמ"ש הנביא ה' כגבור יצא, כלומר ה' אע"פ שהוא [רחמים גמורים] , עכ"ז כשיוציא שם הוי"ה מנרתיקה ילבוש נקם כגבור [כמו מדת הדין, ויפרע מן האומות] , .