רמד

רמד

בשם ריבעש"ט , הזהר בגחלתן שלא תכוה וכו' שכל דבריהם כגחלי אש, והקשה ממה נפשך, אם גחלת סתם פירושו לוחשות, למה לי כגחלי אש, ואם סתם גחלת משמע עוממות, קשה מה שאמר הזהר בגחלתן שלא תכוה, הלא סתם גחלת הם עוממות.

ואמר ז"ל, כי הנה לפעמים צדיק גמור נופל ממדריגתו ועובד להש"י בקטנות, דהיינו שאינו מתפלל בכונה גדולה, וגם הולך בטל לפעמים, יהרהר אדם הרואה את הצדיק במדריגה כזו ושאין [תפלתו ולימודו] כ"כ בכונה, שגם הוא יעשה כן, מה אם זה שהוא צדיק וחסיד עושה כך מכל שכן הוא. ולזה הזהיר התנא שלא ידמה א"ע להת"ח וצדיק, כי צדיק זה כשיתעורר [משינתו] ויתחיל ללמוד ולהתפלל , יעלה כל הדברים בטילים שדיבר, וכל המעשים שעשה עד הנה, [כקודם יעלה הכל למעלה] , כידוע מסוד העלאת ניצוצין אף מדברים בטילים. אבל אתה אדם הרואה, אדם פשוט שאינך יודע כלל מסוד עבודת הבורא ית', איך מלאך לבך לדמות א"ע אליו. וזהו הזהר בגחלתן, ר"ל בשעה שנפל ממדריגתו ונקרא אז גחלת עוממות, דהיינו שמדבר דברים בטלים ושאר מעשים, הזהר שלא תלמוד מהם, שכל דבריהם, אפילו דברים בטלים שלהם, כגחלי אש כנ"ל.