רלט-א

רלט-א

תענוג, פי'> [להדבק בהשי"ת ע"י התורה והמצוות צריך תנאים רבים . . . הקטן שבכולם להיות מופשט מתאוות הזמן . . .] מחמת גודל התלהבות [לבו] לתורה ולעבודת הש"י למען שמו באהבה, לא יחשוב אליו התענוג העוה"ז [של אותו דבר] כמו אם האדם שמח במשא ומתן שהרויח אינו מרגיש כלל בתענוג קטן של אכילה. וזהו במיעוט תענוג, ואינו אומר במעט תענוג, רק במיעוט, כי למעט אין צריך לומר, כי אפילו ההכרח ממעט, דהיינו שירבה תענוג וחשקות דביקות אלהי בלבו ע"י התורה עד שיכבה כשרגא בטיהרא, ואם יהיה לו מעט תענוג אזי יהיה בזה כמו שארז"ל הנאה הבאה לאדם בעל כרחו, והעיקר שיהיה לא אפשר ולא מכוין, ואפי' אפשר שרי, רק העיקר לא מכוון, כידוע הדין. וזה הכל בענין המותר לאכול ולשתות ומוכרח בו.