קנא

קנא

יש דעייל ונפיק, וכמ"ש ויעל אברם ממצרים, שירד ועלה עם כל מדריגות תחתונות, משא"כ סוג ב' [היורד ואינו יכול לעלות ר"ל].

וכמו ששמעתי [ ממורי ] משל [נגד ב' כיתות הנ"ל] שהיה בדרך יער מושב ליסטים והיה סכנה מאד לכל עובר דרך שם, ונזדמן שהלכו שנים [דרך היער ההוא] , א' היה שכור [כשכרותו של לוט] , וא' היה בדעת מיושבת, ולשניהם פגעו הלסטים וחמסו וגזלו, הכום ופצעום, ונשאר להם רק נפשם לשלל. ובעברם משם ולהלן פגעו אנשים לאלו השנים. וקצת מהם שאלו לזה השכור איך עבר דרך היער, בשלום או לא, והשיבו שלום אין שום סכנה כלל. ושאלו מה הכאות וחבורות ופצעים, ואינו יודע להשיב. וקצת שאלו לזה הפקח, ואמר ח"ו שיזהרו כי יש שם ליסטים, והאריך באזהרתו להם. והנפקותא בזה, שזה הפקח ידע להזהיר אחרים שלא ילכו שם כי אם בזריזות מזויינים וכיוצא, משא"כ זה השכור אינו יודע להזהיר כלל.

וכך הצדיק עובד ה' יודע ממלחמות היצה"ר ומלסטים שבדרך עובד ה' שהוא מסוכן, ותמיד חיי צער יחיה איך להנצל ממצודתו, ויודע להזהיר אחרים מסכנות ליסטים, [זה יוסיף דעת יוסיף מכאוב] . משא"כ הרשע ששמח בשמחת יצה"ר תמיד ואומר שלום כי אין שום סכנה בזה העולם.

וכן בעוה"ב הם ב' הפכים, כי לצדיק לשמחה יחשב לו שנפטר מזה העולם, שלכך נקרא מיתת הצדיק פטירה, שנפטר מצער עוה"ז מעלמא דשקרא, ובבואו לעוה"ב לשמחה יחשב לו. משא"כ הרשע ששם יראה פנקסו פתוח והחשבון ערוך ליתן דין וחשבון.