קלב

קלב

[ דשמעתי ממורי פירוש הפסוק] כל מכה אשר לא כתובה בתורה, זו מיתת ת"ח [(כך נוסחה במ"ד)] , וביאר ע"פ משל שהיה למלך שרים ועבדים, ופעם א' חטאו למלך אחד מהשרים וא' מעבדיו, וציוה להכות להשר דרך כבוד , ולעבד שלא בכבוד. לימים שמע המלך שזה השר מתגאה בזה שנלקה דרך כבוד ואמר להעבד שאני חשוב ממך, אז ציוה המלך להלקותו כמו לעבד. ובזה יובן, דנודע כי ע"י הכאתו בשפתיו במוסר ותוכחה נק' מיתה אל המדה רעה של הת"ח שמצוי בהם הגאוה.

וז"ש מכה אשר לא כתובה בתורה, שיהיה הכאה בלא פסוקי התורה רק יאמר לו מפורש, דאם לא כן אלא יאמר לו דרך כבוד להלביש המוסר בפסוקי התורה והלכותיו א"כ יהיה זה סיבה להתגאות יותר. לכך מכה אשר לא כתובה בתורה זו מיתת ת"ח, שיורד ממדריגתו שהיה לו נק' מיתה, וזה ע"י מכה אשר לא כתובה בתורה [ודפח"ח] .