קכה

קכה

[ששמעתי ממורי ] כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו, כי האדם נקרא עולם קטן, זה ראש וזה [רגל] , וזה שנקראו ראשי הדור עיני העדה, וכשעושה עצמו מרכבה להשראת שכינה ראשי הדור, וממנו מתפשט לשאר בני דורו.

וז"ש שרוח הבריות נוח"ה, לשון השראה ונייחא, הוא הימנו, כי רוח המקום נוחה לכל העולם ממנו, ולכך מה שרוח הבריות נוחה הימנו.

וההיפך כשאין השראת שכינה לא יתלה הסרחון בדור רק בעצמו. וז"ש כל שאין רוח המקום נוחה עליו, הוא הימנו, ר"ל שהוא עצמו גרם זאת הסבה, לא הדור [וכו', ואם אין זה לשונו ממש, מ"מ כך משמעות דבריו, ודפח"ח] .