קכא

קכא

ז"ל> [ וממורי שמעתי] ענין החיות רצוא ושוב, כי הנשמה אחר שחוצבה ממקום קדוש ראוי שתתלהב תמיד אל מקום מחצבתה, ופן תתבטל ממציאות, לכך סיבבה בחומר שתעשה ג"כ ענינים חומריים, כמו אכילה ושתיה ומשא ומתן וכיוצא, שלא [תתלהב] תמיד בעבודת הש"י בסוד תיקון וקיום [הגוף] עם הנשמה. וכן הוא במדריגות הספירות קטנות וגדלות [ודפח"ח] .

עוד י"ל והחיות רצוא ושוב, כי תענוג תמידי נעשה טבע ואינו תענוג, לכך האדם עולה ויורד בעבודת הש"י כדי שיהיה תענוג שהוא עיקר עבודת הש"י, [וכמו ששמעתי ממורי ] .

וז"ש זאת תורת העולה, כי המיעוט שאין עולה לו עבודה תמה ומצטער , הוא התכלית של עליה שיהיה לו אז יותר תענוג.