קיג-ב

קיג-ב

[ דשמעתי בשם הרה"מ מו' מנחם מענדל מה שנזכר בזהר] זכאה מאן דאחיד בידא דחייבא [וכו'] , דאין הכוונה לומר להם דברי מוסר כדי שישובו [וכיו"ב] , דא"כ שמא לא ישמעו לו ולא עלתה בידו כלום. ועוד, דזה כלל גדול בכל פעולותיך שתעשה לש"ש תראה שתהיה מיד בעשותך הדבר יהיה בו עבודת השם, הן באכילתו, שלא יאמר שיהי' כוונת אכילתו לש"ש שיהיה לו כח אח"כ לעבודת הש"י, הגם שזה ג"כ כוונה טובה, מ"מ עיקר השלימות שיהיה בו עובדא לש"ש מיד, והיינו להעלות ניצוצין . . . וה"ה לכל מעשי האדם יהיו עד"ז [ישמע חכם ויוסף לקח] .

וא"כ באומר [דברי] מוסר ותוכחה לבני עירו יראה לקשר א"ע תחלה בו ית', ואחר כך יראה לדבק ולקשר א"ע עמהם מצד האחדות והתכללות, כי שורש אחד להם לראשי הדור עם בני דורו. וכשעושה כך אז ה' אלקיו עמו ויעל עמהם לדבק אותם בו ית'. וז"ש דאוחז בידם להעלותם, וא"כ עושה פעולה מיד באמירתו להם תוכחה ומוסר לעם בני ישראל [ודפח"ח] .

[וכן שמעתי זה הדרך ממורי ] בענין התפלה להעלותם ג"כ .

[ . . . ונראה לי] שזה [פירוש] ראיתי בני עליה והם מועטים, [ר"ל שיהיה יכולת בידם להעלות א"ע עם בני דורו ולדבקם ע"י תפלה או מוסר בו ית' הם מועטים] .